ידוע כי דעת הגרי"ש אלישיב שקוגל איטריות חייב בחלה, ויעוי' באריכות מה שכתב הגר"י אפרתי בהליכות שדה 133, תשס"ג, בביאור דעתו.
אכן הגרח"ק בדרך אמונה (בכורים פ"ו ציון ההלכה רכ"ב) כתב דאינו חייב בחלה ואף האוכלו אכילת קבע אינו חייב בהמוציא וברכת המזן.
יש כאן כמה נידונים.
א. האם לדעת ר"ת [שלא נזכר בשו"ע הל' חלה להחמיר כדעתו לעומת שו"ע או"ח לענין ברכה שנזכר שיר"ש יחמיר] גם מה שאין בו תוריתא דנהמא חייב בחלה, ואת"ל שחייב בחלה האם לר"ת הוי לחם נמי לענין ברכה"מ.
ב. האם לדעת הר"ש יש לחשוש שנחשב שהקוגל עבר אפיה באילפס אחרי שמתייבש הנוזלים, ואף את"ל שנחשב אפיה מ"מ הרי אין בו תוריתא דנהמא ולהר"ש ודאי שאין זה לחם.
ג. מה נחשב תוריתא דנהמא וכ' החו"ב שאם ניכר חוטי האטריות של הקוגל ודאי שאין זה תוריתא דנהמא, אבל יש סוגי קוגל שהאטריות נדבקות וזה נהפך לעיסה ואז לא ניכר חוטי האטריות.
נמצא
שבמקום שניכר חוטי האטריות ודאי שאין זה תוריתא דנהמא ולהר"ש ודאי שפטור מחלה וכ"ש בבכהמ"ז, ולמי שמחמיר את ר"ת אולי יש להחמיר רק לענין חלה ולא לענין ברכה"מ [כיון שיש צד גדול מאוד וכך נקטינן שר"ת לא איירי כשאין תוריתא דנהמא לענין ברכהמ"ז].
ואם
לא ניכר חוטי האטריות את"ל שמשום כך נחשב שיש בו תוריתא דנהמא בצורה זו, עדין יש לדון להר"ש אם נחשב שעבר אפיה מה שמתבשל באילפס משך זמן מה ביבשות ללא נוזלים [שבסברא אין נראה דנחשב משום כך אפיה], ולדעת ר"ת [אם נחשב תוריתא דנהמא] ודאי נחשב לענין חלה ולבכהמ"ז.
וכיון
שרוב הקוגלים המצויין ניכר חוטי האטריות ואין תוריתא דנהמא דלא גרע מאוכל אטריות שאין מי שחושש בזה לברכהמ"ז ואף לר"ת [גם אם יעבור אפיה], א"כ לכאורה אין לחשוש, אא"כ נתעקש שאף שניכר חוטי האטריות זה שונה מאוכל אטריות, כיון שהוא מודבק, ומ"מ אם הוא מתפורר בלקיחתו ומתפרדים החוטים זה מזה בקל, כו"ע יודו שזה כמו אטריות ממש ומה שדבוק זה לזה דיבוק חלש לא יחשיבו משום כך יותר מאטריות.
ומ"מ
לכו"ע אם לא אכל כשיעור קביעות סעודה הוי לכה"פ רק פת כיסנין.
