מישהו הראני מהרש"ם (איני יודע היכן הוא) שכותב שהשמן שנמצא במקדש היה קרוש אך מ"מ אין זה מכריח שהדליקו בו קרוש.
אלא שעוד השמיעני שהיד דוד כותב גבי קמיצה בשמן שהקשו הראשונים היאך שייך לקמוץ בשמן נוזלי וכתב ליישב על כך ששמנים משובחים נקרשים.
ואולי יעלה לפי דברים אלו ששמן קרוש הוא יותר דומיא דמנורה.

עוד שמעתי שהשמן בו הדליקו את המנורה לא היה ראוי למאכל כלל משום רמת החומציות הגבוהה שבו ולכן יש שנהגו להדליק דוקא בשמן זית שאינו ראוי למאכל.
אשמח אם מישהו יודע מקורות מדויקים ומבוססים לדברים הנ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון