מצינו במהרש"א בקידושין לו ע"א, שלא פסיקא ליה כ"כ אי תנופה מעכבת (אך בפועל נוקט שמעכבת),
ובבית יהודה למהריב"ן שם, נוקט בדעת התוספות שתנופה מעכבת.
אמנם הרבה אחרונים (רש"ש, פנ"י, מעיל שמואל ועוד) כתבו להוכיח מיומא ה ע"ב שתנופה אינה מעכבת, שכך איתא שם:
"ולדורות מנא לן דלא מעכבא דתניא (ויקרא יד, כא) לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר ומה ת"ל לתנופה לכפר שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כפר וכפר".
כן כתבו להוכיח משם הפנ"י, הרש"ש והמעיל שמואל ועוד.
ולכאורה היא תמיהה רבתי על מהריב"ן שכתב להיפך, וגם על מהרש"א שלא הוכיח משם.
אמנם המקנה כתב שאין ראיה משם, שהרי התוספות במנחות צג: כתבו "דהך ברייתא מיתניא גבי אשם מצורע בתורת כהנים שטעון תנופה חי, ושייך לפרש לא כיפר עשה דתנופה מחיים", ואם כן אפשר שרק אשם מצורע שתנפותו מחיים אין תנופה מעכבת בו, אבל תנופת חזה ואמורין שהיא לאחר שחיטה אפשר שמעכבת.
לפי זה נראה שכך סברו המהרש"א ומהריב"ן, ולמהריב"ן אף להלכה תנופה מעכבת, אך כאמור, דעת רוב האחרונים שאינה מעכבת.
ובבית יהודה למהריב"ן שם, נוקט בדעת התוספות שתנופה מעכבת.
אמנם הרבה אחרונים (רש"ש, פנ"י, מעיל שמואל ועוד) כתבו להוכיח מיומא ה ע"ב שתנופה אינה מעכבת, שכך איתא שם:
"ולדורות מנא לן דלא מעכבא דתניא (ויקרא יד, כא) לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר ומה ת"ל לתנופה לכפר שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כפר וכפר".
כן כתבו להוכיח משם הפנ"י, הרש"ש והמעיל שמואל ועוד.
ולכאורה היא תמיהה רבתי על מהריב"ן שכתב להיפך, וגם על מהרש"א שלא הוכיח משם.
אמנם המקנה כתב שאין ראיה משם, שהרי התוספות במנחות צג: כתבו "דהך ברייתא מיתניא גבי אשם מצורע בתורת כהנים שטעון תנופה חי, ושייך לפרש לא כיפר עשה דתנופה מחיים", ואם כן אפשר שרק אשם מצורע שתנפותו מחיים אין תנופה מעכבת בו, אבל תנופת חזה ואמורין שהיא לאחר שחיטה אפשר שמעכבת.
לפי זה נראה שכך סברו המהרש"א ומהריב"ן, ולמהריב"ן אף להלכה תנופה מעכבת, אך כאמור, דעת רוב האחרונים שאינה מעכבת.