יהושע בביאן

משתמש חדש
gem
הודעות
12
תודות
26
נקודות
2
הקרב עוד לא נגמר, וזו הבעיה. עדיין יורים. באצבעות, בלי להסתכל, הוא בודק את המחסנית - שניים, אולי שלושה כדורים. הכוח שמולו לא נחלש. הוא מתקדם באותה שיטתיות איטית, כמעט סבלנית. זו לא סבלנות של מי שיש לו זמן.
ואז, בתוך כל הרעש, משהו צלול וקר מצליח לחדור.
כתבתי סיפור קצר על הרגע הזה השבוע בעלון "חזק ואמץ", ועל למה הוא בדיוק מה שאנחנו עושים בעשרת ימי תשובה בלי לשים לב.

אשמח מאוד לביקורת על הכתיבה עצמה: הקצב, המעבר לנמשל, ובעיקר האם הנחיתה בסוף מרגישה מרוויחה או מוצנחת.

ומי שרוצה לקבל את הטורים האלה כל שבוע למייל - מוזמן להצטרף לרשימת התפוצה של "חזק ואמץ", פרטים בסוף הקובץ המצורף.
 

קבצים מצורפים

אשמח מאוד לביקורת על הכתיבה עצמה: הקצב,
מצויין מאוד
מיוחד ביותר
ובעיקר האם הנחיתה בסוף מרגישה מרוויחה או מוצנחת
לא הבנתי בדיוק את השאלה. אבל אתה כותב ממש נהדר. בין במסרים ובין בכתיבה עצמה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון