כבוד הרב @פרוש אני מאוד מעריך אותך ואפי' קצת מחבב. איך אתה מחבב את רבך מרן הגר''נ שליט''א אבל חבל לכתוב תארים יוצאי דופן שלא מוסיפים עוד נופך לגדלותו.
כולנו כל חברי הפורום יודעים ומוקירים מאוד את תורתו ואישיותו של מרן הגר''נ שליט''א הוא באמת אדם גדול רק סתם הערה של חבר כמוני פשוט (ואתה לא חייב לשמוע לי ) אין ענין לנפח ולהפוך אותו להייליגע מלאך כאחד מהראשונים .
אתה צודק שהפחתת בגדולתו של מרן שליט"א כדי למנוע מצב שמתוך שבחו וכו'. אבל טעיתי בכל מצב ינסו לטשטש את גדלותו, בפרט שאין מערכת משומנת של עיתון מפלגה וארגונים שיספרו בשבחו
ר' נתן קופשיץ
ב' דברי צחות אני מביא כאן,
בחור תמהוני שהיה מסתובב בקריה החרדית פגש בו בערב שביעי של פסח, ושאלו אם יכול לקבל את פני הרב ברגל, הושיט לו ר' נתן את רגלו ואמר לו, הנה קבל אותי ברגל...
יהודי ת"ח מעניין שאל את ר' נתן פשט מה שכתוב בפרשת לך לך 'הלוך ונסוע הנגבה', איך יתכן שניהם כאחת, הן נסיעה והן ללכת, ענה לו ר' נתן, בנסיעה בקורקינט שזה גם נסיעה ברגל אחת, וברגל השני הולכים...
הוא נצר לשושלת רבני ירושלים, אבל בנה לעצמו שם של פוסק עצמאי, עמקן ומהפכני. עוד בנעוריו טווה קשרים מיוחדים עם מרן החזון איש והסטייפלר, מונה לכהן כרב הקהילה החרדית בבית שמש ומהווה גשר בין העולמות הקנאיים לליטאים.
משפחת קופשיץ הירושלמית היא שם דבר, הנמנית עם משפחות האצולה ומיוחסת לצאצאיו של רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. אחד מבניה, הוא רבי צבי (הירש) קופשיץ זצ"ל, מגדולי תלמידי החזון איש ומראשי בית היתומים דיסקין. רעייתו חיה רוחמה ע"ה, הייתה בתו של רבי שמואל הלל שינקר זצ"ל והמשפחה כולה ידועה כמשפחת רבנים חשובים.
האב, רבי הירש, הפגין מסירות אין קץ לחינוך ילדיו. בתקופת פעילות ארגוני המחתרות (אצ"ל, לח"י), כשחשש מפני סחף שעלול היה להוציא את צעירי ירושלים מבית המדרש, נהג להגיע מדי ערב ל'סדר שלישי' בבית המדרש של ישיבת 'חברון'. מטרתו לא הייתה ללמוד עם בניו, אלא לשבת שם ולהשגיח עליהם, כדי שישארו דבוקים בתורה.
בין פוניבז' לחברון, תחת גדולי הדור
בט"ז בכסלו ה'תש"ו, זרח אורו של רבי נתן, שכבר מנעוריו ניכר היה כי הוא אינו ככל בני גילו. עוד משחר עלומיו, בהיותו בגיל 11 נשלח רבי נתן לישיבת פוניבז' הקטנה, שם זכה ללמוד במשך שלוש שנים מפי גדולי ומאורי הדור: רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' ורבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל.
לאחר מכן חזר לכיתה ט' בתלמוד תורה "עץ חיים", למד שנה בישיבת בית מאיר, בהשפעת בן דודו, הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל, שהייתה לו השפעה גדולה עליו. משם המשיך לישיבת חברון, שם למדו יתר אחיו.
בצל הסטייפלר והגר"ח קניבסקי
בשנות לימודיו בבני ברק, התקרב רבי נתן מאוד למרן הסטייפלר זי"ע, והיה שואל אותו בכל עניין. סיפור ידוע מעיד על גישתו החינוכית של הסטייפלר: כששאל אותו רבי נתן האם להפסיק לעשן, השיב לו הסטייפלר: "אם זה שתפסיק יפריע לך בכי הוא זה בלימודך – אל תפסיק לעשן". לאחר פטירתו, התבטא רבי נתן בצער כי אין לו כעת את מי לשאול בהלכה.
קשר זה נמשך גם לאחר פטירת הסטייפלר. כעשר שנים לאחר שר' יחיאל לדרמן ז"ל, הגבאי המיתולוגי של בית הכנסת לדרמן, נפטר, שלח הסטייפלר שליח אל רבי נתן. הסיבה: ר' יחיאל בא בחלום לסטייפלר וסיפר לו שהמאורע שבו ביקש מרבי נתן לצאת מבית הכנסת כדי לנקות כראוי וגרם לו לביטול תורה, מפריע למנוחתו. הסטייפלר הורה לרבי נתן לומר בפה מלא כי הוא מוחל לר' יחיאל לדרמן על ביטול התורה שנגרם לו.
הקשר המיוחד עבר גם לבנו, מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל. כאשר אברך מבית שמש הגיע להזמין את רבי חיים להיות סנדק לבנו, התבטא רבי חיים: "אם אתה גר בבית שמש, מדוע באת אליי? יש לכם שם את רבי נתן!" – עדות לגדלותו והכרתו בפסיקתו.
הפוסק המהפכני
הג"ר נתן קופשיץ הוא דמות יוצאת דופן של גאונות ולמדנות. הוא משלב ידע עצום בהלכה ובכל חלקי התורה, יחד עם עמקנות מיוחדת בלימוד העיון הישיבתי.
שיטת הפסיקה הייחודית: צורת הפסיקה של הרב אמיצה ויוצאת דופן בקרב פוסקי זמננו. בשל היקפו הרחב ברחבי סוגיות הש"ס והראשונים, הוא אינו חושש לפסוק מתוך הסוגיות עצמן, גם אם דעת אחרים נטתה שלא לקבל כך. פסקיו מלווים תמיד בראיה ברורה וחתוכה מתוך הגמרא או הראשונים. לעיתים קרובות, שואלים המגיעים אליו אחרי עיון בפסקי הלכה אחרים, מופתעים לשמוע ממנו פסק ברור הנחצב היישר משורש הסוגיה, ללא קיצורי דרך.
בקיאות מדהימה: לרבי נתן יש יכולת נדירה לענות באותו רגע מכל חלקי התורה כולה. בניגוד לרבנים העונים בעיקר על שאלות בהלכה מתוך השולחן ערוך, אצלו הדבר המופלא הוא שהוא יודע לענות על כל הסוגיות בש"ס ועל כל הראשונים. ראש כולל מספר: "כשהוא מגיע לכולל, אברכים מדברים איתו בסוגיות… חבורה אחת לומדת שבת, חבורה שנייה חולין… והוא בתוך רגע יכול לעבור לתוך עומק של סוגיה אחרת".
הקמת הקרייה החרדית
לפני כשלושים שנה, כשהוקמה הקריה החרדית בבית שמש, התגורר הרב קופשיץ בדירה קטנה בירושלים. העסקן ר' מיכל גוטפרב זצ"ל לחץ על היזם לקחת דווקא את רבי נתן לכהן כרב של בית שמש החרדית. ההסבר: הרב קופשיץ הוא הדמות הייחודית המסוגלת לאחד את כל גווני הקשת – ליטאים, ירושלמים, קנאים וחסידים – וליצור תחושת אחדות בעיר הצעירה.
הצלחה מוחלטת: הקהילה קיבלה את סמכותו בענייני ההנהגה בעיר. במשך שנים רבות כיהן גם כרב ב'עדה החרדית'. בשלב מסוים, הגאב"ד רבי טוביה וייס זצוק"ל לחץ עליו להיכנס כחבר הבד"ץ מן המניין ולכהן כדיין ומו"ץ. רבי נתן הסכים, אך העמיד שלושה תנאים חשובים: 1. שלא יכתבו עליו 'חבר הבד"ץ'. 2. שאינו מתחייב לשלוח את ילדיו למוסדות של 'העדה החרדית'. 3. שאינם מחייבים אותו לחתום על מכתבי 'העדה החרדית'.
הקמת לשכת הפוסקים: בשנים האחרונות, הקים הרב עובדיה הומינר את בד"ץ המרכזי "לשכת הפוסקים" בית שמש, וביקש מרבי נתן לשמש כגאב"ד, לצד הראב"ד הגאון הגדול רבי אהרון ברנסדרופר שליט"א.
המתווך העליון: רבי נתן הוא ה'מתווך' בין העולם הליטאי לעולם השמרני והקנאי. למרות רקעו הירושלמי, ידיו רב לו בהנהגה הליטאית, והוא בקשר הדוק עם כל גדולי ישראל, ועד היום עם מנהיג הדור הגר"ד לנדו שליט"א, אליו הוא עולה לעיתים למעונו. ראשי ישיבות, אדמו"רים ומשפיעים גדולים מתייעצים עמו בנושאי הלכה והנהגת הקהילה, וכן פוליטיקאים ואישי ציבור באים לקבל את עצתו ותושייתו.
ניצול הזמן
גדלותו של רבי נתן בולטת במיוחד מול ענווה אמיתית, של אדם שבאמת אינו מחזיק כלום מעצמו. "כל הבורח מן הכבוד – הכבוד רודף אחריו".
אהבת התלמידים: הרב נמנע מלהגיע לכנסים גדולים, ומעדיף ומקפיד ללכת לשמחות של תלמידיו, כדי לתת להם יחס אישי. הוא יישב בבר מצווה, ידבר עם החתן בגובה העיניים על הדרשה שהכין, ויעניק לו מתנה אישית. מקורב מספר כי לעיתים, כאשר ישנם אירועים רבים בערב אחד, הרב מכּתת רגליים מאולם לאולם. פעם, כשיצאו מאירוע גדול שבו כיבדו את הרב מאוד, שח לו בענווה ובשנינות: "למה אומרים 'חרש שוטה וקטן', למה לא שוטה חרש וקטן או להיפך? אלא… שהשוטה תמיד צריך להיות באמצע…".
ניצול זמן מדהים: סיפור נוסף ממקורביו ממחיש את הקפדתו על ניצול כל רגע: "פעם הרב הגיע לדרוש בבית המדרש בו למדתי. כשנכנס, כולם נעמדו וחיכו לדרשה. גם אני סגרתי את הגמרא. כשעבר לידי, נעצר ואמר לי: 'מהפתח שאני נכנס עד שאחל לדרוש – אתה יכול להספיק עוד שורה בגמרא'".
בשנת תשס"ו, פתח את הישיבה הקטנה "באר המלך" בבית שמש. לא רק שהוא עומד בנשיאותה, אלא הוא מגיע בעצמו מדי ערב ללמוד חברותא עם הבחורים, במסירות אין קץ, ומקנה להם את אהבת התורה, העמקות והיגיעה. כיום, הוא מנצח ביד רמה על עשרות ישיבות וכוללים, וממשיך להסתובב בין בתי הוראה, לשבת ולהשיב בהלכה.
הוספת כמה פרטים ותיקונים לפרופיל מרן הגר"נ קופשיץ שליט"א, שללא ספק נכון לפרסמם בפורום ניטרלי ואובייקטיבי זה:
הוא היה קשור מאוד למרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל, והוא זה שמינהו להיות רבה של שכונת נחלה ומנוחה בבית שמש ואף השתתף בטקס הכתרתו, וביקר אצלו בבית פעמים רבות מאוד, כשגם מרן הגר"נ השתדל לבקר מידי חג אצל מרן הגר"ש לקיים 'הקבלת פני רבו'.
(הקשר ביניהם התחיל כשהם היו שכנים בשכונת מקור ברוך והתפללו יחד בבית הכנסת חניכי הישיבות ברח' רשב"ם - שעבר אח"כ לרח' גשר החיים).
מרן הגר"ש זצ"ל ויבלחט"א מרן הגר"נ למדו ספרי קבלה בחברותא במשך שנים רבות (עם שותף שלישי - הגאון ר' יוסף (בן הגאון ר' אברהם) פרבשטיין זצ"ל), החברותא הופסקה כאשר היא התגלתה (על ידי ר' קלמן לנדא זצ"ל), משום "כבוד ה' הסתר דבר".
כמו כן, מרן הגר"נ שליט"א מכהן כדיין בבית הדין "משמרת חומותינו" לענייני טכנולוגיה שהוקם על ידי הג"ר אשר דויטש זצ"ל ובראשות יבלחט"א הגר"ע אויערבאך שליט"א, ומשתתף ברוב ישיבותיה (יחד עם הגאונים רבי שמואל אריאלי ורבי עופר שמאי היימן - כמובן שהוא נחשב בכיר מהם). פרסומים ותמונות מישיבות בית הדין הנ"ל מופיעים מעת לעת בעיתון "הפלס".
כשהיה פיצול ב'עץ' בין הגר"א דויטש זצ"ל ליבלחט"א הגר"צ פרידמן, חיזק מאוד את כל הקהילות בבית שמש ההולכות בדרכו של הגר"א דויטש וטרח להופיע לכל אירוע שהוזמן בהם, וגם לפני הפיצול הנ"ל, טרח להגיע לכל אירוע של קהילות תלמידי מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל בבית שמש, בכדי לחזקם.
מתוקף תפקידו בעדה"ח, הוא לא מצביע ולא מורה להצביע בבחירות, אך כאשר אברכים ליטאיים הנוהגים להצביע עפ"י רבותיהם שאלו אותו בבית שמש לאיזו מפלגה להצביע (לרשויות המקומיות), ענה להצביע עץ (שמעתי מכלי ראשון, מהאברכים השואלים בעצמם).
כמו כן, כשהציבור החרדי התאחד סביב מועמדותו של משה אבוטבול לראשות העיר במספר מערכות בחירות, הורה אף הוא (בצנעה) להצביע לו, וי"א שאף הצביע בעצמו (כשהיו מחלוקות למי להצביע, לא התערב).
היה לו קשר מצוין עם הגר"א דויטש זצ"ל בענייני הלכה, בעיקר בענייני ריבית, בהם שיתפו פעולה גם בניסוחי היתרי עיסקא למיניהם.