אמרו חז"ל (מגילה ז ע"ב): "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". המפרשים כבר עמדו על השאלה, מה טעמו של חיוב זה, ומה ענין השיכרות אצל פורים.
יש לדעת, ש"עד דלא ידע", אין הכוונה שהחיוב הוא להשתולל ולהתנהג כמי שאין בו דעת… וכבר פסק הרמ"א, שאם שותה יותר מהרגלו וישן מעט, בזה יוצא ידי חובת "עד דלא ידע".
גדולי ישראל – הם יכלו לשתות כמו שצריך. היין רק גילה את מדרגתם הרוחנית.
רבי אליהו לופיאן זצ"ל סיפר, כי רבי איצל'ה פטרבורגר זצ"ל תלמידו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל, היה כה שתוי בפורים, עד שהיה שוכב תחת השולחן ומדבר דיבורים גבוהים, שאי אפשר היה לשמוע ממנו בשום הזדמנות אחרת.
וסיפר לי תלמיד חכם גדול אחד, שהיה בן בית אצל כמה וכמה גדולי ישראל, מעשה מופלא בענין זה:
שנה אחת, כשחל חג הפורים ביום שישי, קיים רבי מרדכי סלונימר זצ"ל, חיוב זה, עד שנפל על הארץ ודמם כאבן. השבת התקרבה, עוד מעט צריך לצאת לבית הכנסת, ורבי מרדכי ישן על הרצפה, מנסים להעירו, אך ללא …הצלחה
שלחה המשפחה לקרוא לאחד מבני ביתו המקורבים אליו, כשהגיע הלה, נגש לרבי מרדכי, התכופף אליו וקרא: "רבי, שאבעס!"
מיד קם רבי מרדכי, לקח את השטריימל ויצא לבית הכנסת כאלו לא אירע דבר.
איך אפשר להסביר דבר זה?
הגמרא (בבא בתרא י ע"א) אומרת, כי עשרה דברים קשים נבראו בעולם, ואחד מרכך את השני. "פחד קשה – יין מפיגו". אדם, שיש לו פחד גדול ממשהו, ושותה יין – הפחד מתפוגג.
ואומרים (עיין "פלא יועץ"), כי כשם שפחד קשה – יין מפיגו, כך יין קשה – פחד מפכחו. אדם שתוי שנתקף בפחד גדול – מתפכח.
היראה של רבי מרדכי סלונימר מפני קדושת השבת היתה כה גדולה, עד שברגע אחד התפכח מיינו, כדי לקבל את השבת כראוי.
יש לדעת, ש"עד דלא ידע", אין הכוונה שהחיוב הוא להשתולל ולהתנהג כמי שאין בו דעת… וכבר פסק הרמ"א, שאם שותה יותר מהרגלו וישן מעט, בזה יוצא ידי חובת "עד דלא ידע".
גדולי ישראל – הם יכלו לשתות כמו שצריך. היין רק גילה את מדרגתם הרוחנית.
רבי אליהו לופיאן זצ"ל סיפר, כי רבי איצל'ה פטרבורגר זצ"ל תלמידו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל, היה כה שתוי בפורים, עד שהיה שוכב תחת השולחן ומדבר דיבורים גבוהים, שאי אפשר היה לשמוע ממנו בשום הזדמנות אחרת.
וסיפר לי תלמיד חכם גדול אחד, שהיה בן בית אצל כמה וכמה גדולי ישראל, מעשה מופלא בענין זה:
שנה אחת, כשחל חג הפורים ביום שישי, קיים רבי מרדכי סלונימר זצ"ל, חיוב זה, עד שנפל על הארץ ודמם כאבן. השבת התקרבה, עוד מעט צריך לצאת לבית הכנסת, ורבי מרדכי ישן על הרצפה, מנסים להעירו, אך ללא …הצלחה
שלחה המשפחה לקרוא לאחד מבני ביתו המקורבים אליו, כשהגיע הלה, נגש לרבי מרדכי, התכופף אליו וקרא: "רבי, שאבעס!"
מיד קם רבי מרדכי, לקח את השטריימל ויצא לבית הכנסת כאלו לא אירע דבר.
איך אפשר להסביר דבר זה?
הגמרא (בבא בתרא י ע"א) אומרת, כי עשרה דברים קשים נבראו בעולם, ואחד מרכך את השני. "פחד קשה – יין מפיגו". אדם, שיש לו פחד גדול ממשהו, ושותה יין – הפחד מתפוגג.
ואומרים (עיין "פלא יועץ"), כי כשם שפחד קשה – יין מפיגו, כך יין קשה – פחד מפכחו. אדם שתוי שנתקף בפחד גדול – מתפכח.
היראה של רבי מרדכי סלונימר מפני קדושת השבת היתה כה גדולה, עד שברגע אחד התפכח מיינו, כדי לקבל את השבת כראוי.