• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

שיח יצחק

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
202
תודות
531
נקודות
89
אמרו חז"ל (מגילה ז ע"ב): "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". המפרשים כבר עמדו על השאלה, מה טעמו של חיוב זה, ומה ענין השיכרות אצל פורים.

יש לדעת, ש"עד דלא ידע", אין הכוונה שהחיוב הוא להשתולל ולהתנהג כמי שאין בו דעת… וכבר פסק הרמ"א, שאם שותה יותר מהרגלו וישן מעט, בזה יוצא ידי חובת "עד דלא ידע".

גדולי ישראל – הם יכלו לשתות כמו שצריך. היין רק גילה את מדרגתם הרוחנית.

רבי אליהו לופיאן זצ"ל סיפר, כי רבי איצל'ה פטרבורגר זצ"ל תלמידו של רבי ישראל סלנטר זצ"ל, היה כה שתוי בפורים, עד שהיה שוכב תחת השולחן ומדבר דיבורים גבוהים, שאי אפשר היה לשמוע ממנו בשום הזדמנות אחרת.

וסיפר לי תלמיד חכם גדול אחד, שהיה בן בית אצל כמה וכמה גדולי ישראל, מעשה מופלא בענין זה:

שנה אחת, כשחל חג הפורים ביום שישי, קיים רבי מרדכי סלונימר זצ"ל, חיוב זה, עד שנפל על הארץ ודמם כאבן. השבת התקרבה, עוד מעט צריך לצאת לבית הכנסת, ורבי מרדכי ישן על הרצפה, מנסים להעירו, אך ללא …הצלחה

שלחה המשפחה לקרוא לאחד מבני ביתו המקורבים אליו, כשהגיע הלה, נגש לרבי מרדכי, התכופף אליו וקרא: "רבי, שאבעס!"

מיד קם רבי מרדכי, לקח את השטריימל ויצא לבית הכנסת כאלו לא אירע דבר.

איך אפשר להסביר דבר זה?

הגמרא (בבא בתרא י ע"א) אומרת, כי עשרה דברים קשים נבראו בעולם, ואחד מרכך את השני. "פחד קשה – יין מפיגו". אדם, שיש לו פחד גדול ממשהו, ושותה יין – הפחד מתפוגג.

ואומרים (עיין "פלא יועץ"), כי כשם שפחד קשה – יין מפיגו, כך יין קשה – פחד מפכחו. אדם שתוי שנתקף בפחד גדול – מתפכח.

היראה של רבי מרדכי סלונימר מפני קדושת השבת היתה כה גדולה, עד שברגע אחד התפכח מיינו, כדי לקבל את השבת כראוי.
 
בעלי שור (ח"ב שער ההכנה לפורים) הביא את המעשה עם הגרי"ס, שהגרי"ס היה רגיל להיות בפורים שיכור כשיכרותו של לוט ממש, ובמצב זה היה אומר כל היום בלי הרף חידושים בחריפות וגאונות להפליא בכל הש"ס, הוא קרא לזה 'לעשות בחינה על הגוף', פעם נזדמן אדם גדול למעמד זה שר' ישראל מוטל כשיכור ותלמדיו עמדו סביבו והאזינו לחדושיו בבחינת כד ושכיב רב אמרה להא שמעתתא אמר הגדול ההוא שהוא היה ירא לעצו להגיע למצב כזה של שכרות, כי מי יודע מה הוא יכול לומר אז. ומסיים העלי שור נמצא דאדם גדול מאד הבטוח בעצמו יכול להשתכר לגמרי בפורים, אבל אנחנו בני אדם קטנים בתורתנו ועבודתנו, די לנו גם בפורים להתבסם יותצר מלימודו ואין צריך להשתכר כל כך ונתכונן לשמור על רוממות הים לבל ייהפך ח"ו ליום הוללות ובטלה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓