הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים (1 צופה)

[יואל שילה]

מישהו כתב לי:
סיפר לי חבר שהיה בחתונה של יהודים מודרנים, ואחרי כמה ימים בחתונה של חרדים, ושם לב שבחתונה המודרנית היו שם בני שמונים שקפצו ורקדו כמו ילדים, ולאידך בחתונה החרדית בני חמישים כבר דידו וגררו רגלים, והבין שאלו הולכים לג'ים [=חדר כושר] ואלו לא.

 

[יואל שילה]

שני אלו נוספו אמש להסרטה

 

[יואל שילה]

עוד הוסיף לי מישהו:
באדם בריא המגבלה ביכולת להוסיף מאמץ היא אספקת הדם מהלב לשרירים = הלב לא מסוגל לספק זרימה חזקה יותר של דם מחומצן לשרירים מה שגורם לשחיקה ביכולת לייצר אנרגיה הנדרשת להפעלת השריר, ליצירת חומצה לקטית (נובעת ממעבר ליצור [פחות יעיל] של אנרגיה ללא חמצן) ולהצטברות חומצה שגורמת לכאב המוכר בשעת המאמץ.
באדם בריא *שריר הלב*, גם במאמץ, מקבל מספיק דם כדי לספק את המקסימום הזה ולכן ספציפית בשריר הלב אין פגיעה ומחסור כך שפעילות שריר הלב עצמו כמשאבה לא נפגעת, כך שאדם בריא יכול להתאמץ ככל שירצה בלי לחשוש לכך שהמאמץ יגרום לו לנזק, אין שום קשר בין הכאב בשעת מאמץ שנובע מהחומצה שעולה בדם ומקרעים קטנים בסיבי השריר (מצב תקין) לבין סיכוי לאירוע לבבי הכאב הזה שונה מכאב שנובע מהלב עצמו.
אימון אירובי מאפשר התמודדות עם המגבלה הנ"ל בעיקר בכך שהוא גורם לתא השריר ליצר ביתר אברון תוך תאי המכונה מיטוכונדריה, האברון הזה הוא האחראי ליצור אנרגיה מסוכרים ושומנים, השריר מייצר כמות מיטוכונדריה לשריר בהתאם לביקוש כך שבאדם שלא מאמץ את השרירים יש מעט מיטוכונדריה, באדם שמתאמן ומאמץ את השרירים יש יצור מוגבר שלה, וכך עבור אותה כמות של דם השריר יכול לנצל יותר סוכר ושומן ולהפוך אותם לאנרגיה.
בנוסף הלב השמאלי גדל מעט ומאפשר נפח פעימה גדול יותר וכך עבור אותו קצב לב מקבל המאומן יותר דם לשרירים.
בניגוד לזה אצל אדם חולה יש היצרות בעורקים המובילים דם ללב כך שמראש אספקת הדם גרועה במקרה של מאמץ הלב דורש יותר חמצן - יותר דם, אבל ההיצרות מונעת את האספקה הזו מה שגורם למחסור בחמצן ומועקה של הלב ומכאן תחושת הכאב הנובעת משריר הלב עצמו, בנוסף לזה השומן וההיצרות הם חומרים לא יציבים ולכן במצב של מאמץ כשלחץ הדם עולה עלול להתנתק חלק מההיצרות ולסתום סתימה מוחלטת את העורק.

 

[יואל שילה]

עוד כתב לי מישהו:
אשתי עבדה בעבר במימוש זכויות רפואיות מול ביטוחים סיעודיים,
וכמובן עיקר העבודה היתה אצל זקנים,
היא אומרת שבדו"חות הרפואיים היה כתוב אם מתעמל או לא,
וההבדל בהתדרדרות המצב - זעק מעצמו בין המתעמלים לשאינם,
ומדובר כאן על כאלו שהם כבר סיעודיים.

עוד מישהו [ממשפחה של ת"ח מופלגים ומפורסמים] כתב לי כעת בתגובה לדברי הקודם:
זה פשוט, את זה אני יודע מהמשפחה שלי
בלי התעמלות הם נהיים סיעודיים יותר מהר
אבל מדובר על גיל מבוגר וקשה מאוד להתחיל אז