נַפְשִׁי נִסְעֲרָה מֵהָמוֹן עָמָל וּטְרָדוֹת הַזְמַן,
וְהַיָמִים חוֹלְפִים כְּצֵל עוֹבֵר וְאֵין לָהֶם נֶאֱמָן.
רַבּוּ הִרְהוּרֵי הַלֵב בְּאִישׁ נָבוֹךְ וְתוֹעֶה,
אֲשֶׁר לֹא יָדַע נְתִיב הַמַעֲשֶׂה וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה.
יָדָיו רָפוּ מִמְלָאכָה וְאֵין דָבָר נִשְׁלָם תַּחְתָּיו,
וּבְבוֹא הָעֶרֶב יֵאָנַח בְּמַר נֶפֶשׁ: "אָנָה הָלְכוּ שְׁעוֹתָיו"?
אִם תַּחְפּוֹץ בְּבִינָה וּבְעֵצָה לְנַהֵל יְמֵי חֶלְדְךָ,
שְׁמַע אֲמָרַי וְתִמְצָא מַרְגוֹעַ וְרוּחַ לְנַפְשֶׁךָ:
א. רְשׁוֹם הַדְבָרִים בִּכְתָב:
חוֹקֵק כָּל חֲפָצֶיךָ עַל גַבֵּי גִלָיוֹן,
כִּי בְּמַרְאֵה הָעַיִן יוּקַל כּוֹבֶד הַמַשָׂא מִן הָרַעֲיוֹן.
ב. הַבְדֵל בֵּין הָעִיקָר לַטָפֵל:
הַשְׂכֵּל לְהַבְחִין בֵּין דָבָר נָחוּץ לִמְלֶאכֶת רְשׁוּת,
הַקְדֵם אֶת הַיְסוֹד, וְהַשְׁאָר יִמָצֵא בִּפְשִׁטוּת.
ג. הַתְחֵל בִּמְלָאכָה הַקָשָׁה מִכֹּל:
בְּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר תִּמְצָא גְבוּרָה וְכֹחַ רָב,
עֲשֵׂה תְּחִילָה אֶת הַכָּבֵד – וְאָז יִמְתַּק הַכְּאֵב.
ד. פְּרֹט הַמִטָלָה לְשִׁיעוּרִים:
אַל תַּבִּיט עַל מְלָאכָה רַבָּה כְּעַל צוּר גָבוֹהַּ וָרָם,
חַלֵק אוֹתָהּ לִצְעָדִים מוּעָטִים, וְיָסוּר מֵרֹאשְׁךָ הַפַּעַם.
ה. קְבַע זְמַן לְכָל עִנְיָן:
תֵּן לְכָל עֵסֶק גְבוּל וּמִידָה בְּתוֹךְ הָעֵת,
עֵת לַעֲשׂוֹת, עֵת לִלְמוֹד, וְעֵת מְנוּחָה לָשֶׁבֶת.
ו. הַכֵּר כֹּחַ בָּשָׂר וָדָם:
רִיבּוּי הַמַעֲשֶׂה לֹא יַשִׂיג אֶת הַכֹּל,
כִּי לֹא יוּכַל אָדָם נְהָרוֹת בְּפִיהוּ לִגְמֹל.
הַצְלָחַת הָאִישׁ תְּלוּיָה בְּיִשׁוּב הַדַעַת,
לַעֲשׂוֹת דָבָר דָבָר בִּמְנוּחָה נוֹבַעַת.
מראה מקורות [מי שיש לו להוסיף יוסיף]:
רשום הדברים בכתב:
הצלחת האיש תלויה בישוב הדעת:
וְהַיָמִים חוֹלְפִים כְּצֵל עוֹבֵר וְאֵין לָהֶם נֶאֱמָן.
רַבּוּ הִרְהוּרֵי הַלֵב בְּאִישׁ נָבוֹךְ וְתוֹעֶה,
אֲשֶׁר לֹא יָדַע נְתִיב הַמַעֲשֶׂה וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה.
יָדָיו רָפוּ מִמְלָאכָה וְאֵין דָבָר נִשְׁלָם תַּחְתָּיו,
וּבְבוֹא הָעֶרֶב יֵאָנַח בְּמַר נֶפֶשׁ: "אָנָה הָלְכוּ שְׁעוֹתָיו"?
אִם תַּחְפּוֹץ בְּבִינָה וּבְעֵצָה לְנַהֵל יְמֵי חֶלְדְךָ,
שְׁמַע אֲמָרַי וְתִמְצָא מַרְגוֹעַ וְרוּחַ לְנַפְשֶׁךָ:
א. רְשׁוֹם הַדְבָרִים בִּכְתָב:
חוֹקֵק כָּל חֲפָצֶיךָ עַל גַבֵּי גִלָיוֹן,
כִּי בְּמַרְאֵה הָעַיִן יוּקַל כּוֹבֶד הַמַשָׂא מִן הָרַעֲיוֹן.
ב. הַבְדֵל בֵּין הָעִיקָר לַטָפֵל:
הַשְׂכֵּל לְהַבְחִין בֵּין דָבָר נָחוּץ לִמְלֶאכֶת רְשׁוּת,
הַקְדֵם אֶת הַיְסוֹד, וְהַשְׁאָר יִמָצֵא בִּפְשִׁטוּת.
ג. הַתְחֵל בִּמְלָאכָה הַקָשָׁה מִכֹּל:
בְּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר תִּמְצָא גְבוּרָה וְכֹחַ רָב,
עֲשֵׂה תְּחִילָה אֶת הַכָּבֵד – וְאָז יִמְתַּק הַכְּאֵב.
ד. פְּרֹט הַמִטָלָה לְשִׁיעוּרִים:
אַל תַּבִּיט עַל מְלָאכָה רַבָּה כְּעַל צוּר גָבוֹהַּ וָרָם,
חַלֵק אוֹתָהּ לִצְעָדִים מוּעָטִים, וְיָסוּר מֵרֹאשְׁךָ הַפַּעַם.
ה. קְבַע זְמַן לְכָל עִנְיָן:
תֵּן לְכָל עֵסֶק גְבוּל וּמִידָה בְּתוֹךְ הָעֵת,
עֵת לַעֲשׂוֹת, עֵת לִלְמוֹד, וְעֵת מְנוּחָה לָשֶׁבֶת.
ו. הַכֵּר כֹּחַ בָּשָׂר וָדָם:
רִיבּוּי הַמַעֲשֶׂה לֹא יַשִׂיג אֶת הַכֹּל,
כִּי לֹא יוּכַל אָדָם נְהָרוֹת בְּפִיהוּ לִגְמֹל.
הַצְלָחַת הָאִישׁ תְּלוּיָה בְּיִשׁוּב הַדַעַת,
לַעֲשׂוֹת דָבָר דָבָר בִּמְנוּחָה נוֹבַעַת.
מראה מקורות [מי שיש לו להוסיף יוסיף]:
רשום הדברים בכתב:
הצלחת האיש תלויה בישוב הדעת: