החובה ללמוד הלכה

[גמח]

לימוד חלק אורח חיים:

אף שבכל מה שהאדם לומד אפילו בקדשים ובטהרות הוא מקיים מצות עשה דתלמוד תורה, מכל מקום עיקר לימודו צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה, ונראה שחלק אורח חיים הוא היותר מוקדם ללימוד, אף שכל ארבעה חלקי השו"ע הם נצרכים למעשה, מכל מקום חלק זה הוא מוקדם לכל, כי ידיעתו הכרחי בכל יום לקיום התורה ובלעדו לא ירים איש הישראלי את ידו ואת רגלו (משנה ברורה בהקדמה לח"א).

כבר העיד הגאון בעל אורים ותומים בספרו יערת הדבש כי אי אפשר כלל במציאות שהאדם ינצל מאיסור שבת אם לא ילמד כל הדינים על בורים היטיב היטיב (משנה ברורה בהקדמה לח"ג).

כשם ששמירת שבת שקולה ככל המצוות, כך ללמוד וללמד בהלכות שבת שקול כללמוד וללמד בכל המצוות (אגלי טל בהקדמה ד"ה ובחרתי).

 

[גמח]

לימוד חלק יורה דעה ואבן העזר:

ביקשו ממני לחבר חיבור על שו"ע יורה דעה כדי שגם הבעלי בתים שאין להם פנאי לעסוק ביורה דעה ילמדו בו, ולהוציא הטעות מלבם מה שמורגל בפי האנשים לומר שיורה דעה שייך לרבנים, כי באמת זו טעות גדולה דאע"פ שהרבה הלכות שייכות לרבנים, מכל מקום רוב יורה דעה הוא צורך גדול לכל ישראל, וגם סידרתי מחושן משפט כל הדינים השייכים לכלל, מכיון שבבין אדם לחבירו יש שני חלקים צדק ומשפט, צדק זה שלא יעשה דבר שיצא מזה עול, ומשפט זה כאשר כבר נעשה העול שאז הבית דין שופט, וגם באבן העזר יש כמה וכמה דינים שצריך כל אדם לדעת (חכמת אדם בהקדמה ד"ה וכאשר).

הבעלי בתים שרוצים לדעת וללמוד, ואין להם פנאי ללמוד מתוך השו"ע, יכולים ללמוד מחיבורי ויהיו יודעים את כל הדינים, ואם לא ירצו ללמוד הדינים השייכים לרבנים על כל פנים הם צריכים ללמוד שאר ההלכות שהם חיוב לכולם, כגון הלכות מליחה, הלכות תולעים, והלכות מאכלי עכו"ם בסימן ס"ה עד סוף הספר, ואם ירצו ידלגו בהלכות נדה סימן קפ"ז קצ"א וקצ"ב, אבל שאר ההלכות ודאי שזה חיוב גמור על כל אחד ואחד לדעת אותם (חכמת אדם בהקדמה ד"ה והנה (השני)).

מי שאינו יכול ללמוד הרבה, צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה שהן ההלכות הנצרכות לכל אדם לדעת אותם, והם דברים שאי אפשר לשאול תמיד רב או שלא יהיה יודע לשאול ולהסתפק כלל אם לא ילמדם תחילה, דהיינו כמעט כל אורח חיים ומיעוט יורה דעה ומעט מאבן העזר ומחושן משפט, וגם מי שיכול ללמוד ולזכור כל התורה יש לו ללמוד ולחזור תחילה על ההלכות האלו הנצרכות למעשה, כי יש להן דין קדימה על שאר ההלכות שאינן נצרכות כל כך למעשה, וילמד גם ספרי מוסר, וכל זה חוץ מהקריאה בתנ"ך לעתים מזומנות שיש לזה דין קדימה על הכל (שו"ע הרב הל' תלמוד תורה ב' ט').

 

[גמח]

לימוד חלק חושן משפט:

כמו שלא יתכן לשמור שבת בלי לדעת הלכותיה ולא יתכן להשמר ממאכלות אסורות בלי לדעת האסור והמותר, כך לא יתכן להשמר מגזל וחמס בלי ללמוד הלכות שבין אדם לחבירו, ואין ספק דמי שלא למד ולא חקר לדעת אותם הוא גוזל וחומס בכל שעל מבלי משים (חזו"א אמונה ובטחון ג' י"ב).

מכיון שקשה ללמוד כל השו"ע חושן משפט וגם רבים מהעוסקים בלימוד הלכה ומהם לומדים מופלגים טוענים שהם לא לומדים חושן משפט, כיון שהם עוד לא גמרו ללמוד אורח חיים ויורה דעה לכן הם לא יכולים ליכנס לים הגדול של חושן משפט, נראה שהפתרון הוא ללמוד שו"ע הרב על חושן משפט, וכנראה שבשביל אנשים כאלו הוא עשה חיבורו על חושן משפט באופן מקוצר (שלא כמו באורח חיים) ואסף בו ההלכות המצויות, והוא כעין קיצור שו"ע על חושן משפט, וכל מי שילמד שו"ע הרב על חושן משפט ידע עיקרי הדברים הנצרכים לכל אחד, ובפרט אם ילמד אותו עם ה"אמרי יעקב" (אמרי יעקב מהגרי"מ שטרן על שו"ע הרב עמ' 6).