החלפת שם

[חכימא]

ועוד רבים לא כך.
מיהר במקרים מוצהרים, כמו השם נמרוד ל״ע.

לדודתי לא קראו נמרוד, ולא שם של רשע אחר, אלא שם שרח"ק הי' אומר עליו שאין כזה שם.

 

[עבד לעבדי ד']

מיהר מאד.
לדודתי החליף שם ב-10 שניות, ועוד רבות כאלה.

גם אם כדבריך, ברור שהגרח''ק היה בזה יחיד ממש שלא מצאנו כמותו, ודי לנו במה שנהג בעצמו, ודאי לא הורה לאחרים לנהוג כן.
ולהיפך הוא ייחס חשיבות כה גדולה לשמות עד שהיה חשוב לו להחליף.
לא שכל יחיד יעשה כרצונו.

 

[חכימא]

גם אם כדבריך, ברור שהגרח''ק היה בזה יחיד ממש שלא מצאנו כמותו, ודי לנו במה שנהג בעצמו, ודאי לא הורה לאחרים לנהוג כן.
ולהיפך הוא ייחס חשיבות כה גדולה לשמות עד שהיה חשוב לו להחליף.
לא שכל יחיד יעשה כרצונו.

אני לא רואה סיבה שלא כל אחד יעשה כרצונו, אדרבה יעשה ויעשה.
ואי משום חשיבות השמות, דבר זה אינו אלא רשות, ואין כאן לא מצוה ולא איסור.
דיינו במה שאסרה תורה, ואין לנו רשות להוסיף עליה.

 

[אחריך נרוצה]

לא חושב שנכון ללכת במקרים הללו רק לפי רצונו, לא בטוח שזו טובת הילד.
מה שכן - חשוב לדעת מספר כללי אצבע וכך לגשת לנושא בחירת השם.
אז כן, שמא קגרים, לא ראוי לתת שמות לא טובים, שמות של רשעים עלולים להזיק ולתת לילד פתח גדול לסטרא דטומאה, (ויש הרבה שמות של רשעים בנביא מלכים, מלכי ישראל שהרשיעו)
כמו״כ יש הרבה בספרים הקדמוניים נידונים על שמות כמו לא לקרוא על שם מישהו שהיה קודם אברהם אבינו, מה עם שמות של מלאכים, שמות של בעלי חיים וכו׳ וכו׳, היריעה כאן קצרה והדברים ארוכים.

 

[עבד לעבדי ד']

אני לא רואה סיבה שלא כל אחד יעשה כרצונו, אדרבה יעשה ויעשה.
ואי משום חשיבות השמות, דבר זה אינו אלא רשות, ואין כאן לא מצוה ולא איסור.
דיינו במה שאסרה תורה, ואין לנו רשות להוסיף עליה.

אף אחד לא דיבר על איסורים.
מותר גם ללבוש ג'קט בצבע ורוד עם כובע גרב צהוב.

חשבתי שאנחנו בין אנשים שמבקשים לעשות את הטוב הנכון והרצוי.

 

[מתחילים מחדש]

איך עושים?
והאם ראוי לעשות?

עניני שמות הם ענינים הקשורים לנשמה וכדו', וכבר העירו כאן חו"ר שליט"א מהאריז"ל ועוד.

סיפר לי קרוב משפחה, שאחד ביקש ממנו ליכנס עם הזמנה לחתונה אל א' מגדולי הדור שליט"א. ואכן נכנס בשליחות הנ"ל. ויהי, אך הביט הגדול בהזמנה: אמר בפחד גדול "אוי, השמות אינם מתאימים". וקרובי הנ"ל לא סיפר מאום להמחותן.
ובמוצאי שבע ברכות התפרדה החבילה ל"ע.

 

[חכימא]

אף אחד לא דיבר על איסורים.
מותר גם ללבוש ג'קט בצבע ורוד עם כובע גרב צהוב.

חשבתי שאנחנו בין אנשים שמבקשים לעשות את הטוב הנכון והרצוי.

הגענו להסכמה:
שינוי שם, כמוהו כלבישת ג'קט ורוד עם כובע גרב צהוב.
אין בזה שום דבר לא טוב או לא נכון או לא רצוי.

 

[עבד לעבדי ד']

הגענו להסכמה:
שינוי שם, כמוהו כלבישת ג'קט ורוד עם כובע גרב צהוב.
אין בזה שום דבר לא טוב או לא נכון או לא רצוי.

ובכן, אנחנו מחולקים ברישא וגם בסיפא.

 

[געגועים]

החלפת שם איך עושים?
והאם ראוי לעשות?

בספר באר מים חיים (בראשית יט): ועיקר קריאת שמות של אדם היה הכל לנפש חיה, כלומר לערך הנפש שבו ששם זה הוא חיותו, ועל כן שמעתי מפי אדומו"ר נזר ישראל וקדושו אור עולם המפורסם מו"ה יחיאל מיכל [מזלאטשוב] זצוקללה"ה שאמר לי בפירוש שחלילה לשנות שם אדם החולה אם לא אדם שכל מעשיו כמעט ברוח הקודש, כי שם הנקרא לאדם בעת הוולדו ודאי רובו ככולו מזדמן מאת הקב"ה, באשר הוא שמו למעלה, והוא חיותו של אדם כל ימיו כאשר הוא חי על פני האדמה, והנה החולה ודאי צריך לחיזוק ביותר, ולפעמים אין לו חיזוק אחר כי אם זה החיזוק של השם, ואם עוקרין אותו כדרך שאומרין ומעתה לא יעקב יקרא עוד שמך וכו', והשם השני אפשר כי לא מחיותו הוא, ונשאר בלא מחזיק החיות שלו, ונחזור לענין, על כן סיים הוא שמו, כלומר הוא שמו למעלה באמת כן, וכידוע מדברי האר"י ז"ל.

ובשו"ת ערוגת הבושם (או"ח סי' רי"ט): ואודות אשר נתיעצת עמי בדבר השמות, הנה כפי אשר בינותי מפי סופרים ומפי ספרים אין מן הצורך ולא הנכון לישא וליתן בזה עם שום אדם, דשמות אישי ישראל אינם במקרה אלא בהשגחה פרטית כפי שורש הנשמה, ומקרא מלא במספר השמות לגולגלותם, וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, והשי"ת אשר לו נתכנו עלילות הוא ממציא בפי אבי הילד בשעת קריאת השם שמו הנאה לו כפי שרשו.​

 

[המאושר!]

פעם שמעתי מחליפים בספר תורה כמו שקוראים לבת לא יודע עד כמה זה נכון

אצל החסידים, מקובל להתייחס לנושא הזה ברצינות ובכובד ראש.

מחליפים, אך ורק במקום צורך.
לדוגמא: חולה מסוכן וכדומה.

ועושים זאת, באותה צורה שנותנים את השם בפעם הראשונה.
עושים מי שברך בקריאת התורה וכו'.

 

[זוטא]

אני לא רואה סיבה שלא כל אחד יעשה כרצונו, אדרבה יעשה ויעשה.
ואי משום חשיבות השמות, דבר זה אינו אלא רשות, ואין כאן לא מצוה ולא איסור.
דיינו במה שאסרה תורה, ואין לנו רשות להוסיף עליה.

בשו"ת הרשב"א ח"ה סי' מח (דן גבי אם יש מזל לישראל) כתב הא דאמרינן בר"ה ג' דברים קורעין גז"ד של אדם ואחד מהם שינוי השם וכתב וז"ל ואמרו ז"ל באלו המזל גורם בעוד שמם כן. ובהשתנות השם ישתנה המזל. אברם אינו מוליד אברהם מוליד. שרי אינה יולדת שרה יולדת. וזה כענין האומר אין מזל לישראל. כי בהיות האיש צדיק פעמים ישתנה ענינו מחמת זכותו או בשמו או בשינוי מקומו. וכאלו המזל כן מי שיקרא שמו כן או מי שידור במקום פלוני או שינהג יגיענו כן. וכן וצדקתו תגרום שלא יבא וישנה את מקומו וינצל. והוא מאמרם ז"ל ג' דברים מהפכין מרעה לטובה שינוי השם שינוי מקום שינוי מעשה עכ"ל
על כן הרוצה לשחק עם מזלו ולהתייחס אליו שלא בכובד ראש לא מצינו שיש על זה איסור להדיא ולא מצווה ודי בזה

 

[זוטא]

שוב מצאתי בקובץ אור ישראל (מאנסי) יג, תשנ"ט, מב - מו מאמר שכתב הרב שמואל אליעזר שטרן בנושא זה ולאחר שהוכיח בראיות כתב