חידה בתלמוד וחז"ל היכן מצינו דג ששובת ממלאכה בשבת ? (1 צופה)

[התורה]

מה המקור ?

 

[יש קונה עולמו]

רד"ק בבראשית ב, ג על שיבוטא וכמדו' שהובא הענין בשבט מוסר פרק יא
וילקוט ראובני בבראשית ב, ב מסודי רזיא כ' ששמו שבת

 

[אחד יחיד]

כתב בספר שבט מוסר (לר' אליהו האיתמרי זצ"ל פי"ב) בשם האפודי, שיש דגים בים שבכל ערב שבת בין השמשות יוצאים ליבשה ונחים שם עד מוצאי שבת.

 

[אחד יחיד]

כתב בספר שבט מוסר (לר' אליהו האיתמרי זצ"ל פי"ב) בשם האפודי, שיש דגים בים שבכל ערב שבת בין השמשות יוצאים ליבשה ונחים שם עד מוצאי שבת.

לחץ כדי לכווץ...

וכן, בספר רזא דשבתא הביא בשם ר' יוחנן אלמאנו (חכם איטלקי מהמאה ה-15) מספרו 'חי עולמים' (בחלק עולם המוחש – חיבורו לא הודפס והוא נמצא בכת"י), כי השור הימי (הוא חית הים הנודעה בשם פרת הים, והיא היא התחש הנזכר בתורה במלאכת המשכן 'ועורות תחשים וגו' (שמות כה' ה'). ועורה יקר עוד היום [וצ"ע, דאיתא במס' שבת כח' ע"ב, א"ר אלעא אמר רשב"ל, אומר היה רבי מאיר תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן 'ונגנז'. מבוא' בגמ' שהבריה הזאת הייתה לשעתה]. והערבים צדים אותה בים סוף סמוך להר סיני ומשם לקחוה למשכן). אשר מעורו עושים רצועות יקרות בעלת שער צהוב. כל ימי השבוע היה הולך ושב כיתר בעלי החיים אשר בים, וביום השבת ינוח על שפת הים, ומשם לא יזוז כל היום ההוא וכל הלילה. ובנוחו יצודו אותו כמפורסם אצל יורדי הים. וכתב היעב"ץ, שור הימי, עמדו עליו דייגים פעמים רבות והעידו עדויות זה שלא בפני זה עד דלא יתכן בהם השקרות, שזה הדג בערב שבת כבוא השמש הוא מתקרב ליבשה ואינו זז ממקומו ואף אם יפצעוהו בחרבות ורמחים, לא נעתק מאותו מקום. (שטייגן)

 

[התורה]

וכן, בספר רזא דשבתא הביא בשם ר' יוחנן אלמאנו (חכם איטלקי מהמאה ה-15) מספרו 'חי עולמים' (בחלק עולם המוחש – חיבורו לא הודפס והוא נמצא בכת"י), כי השור הימי (הוא חית הים הנודעה בשם פרת הים, והיא היא התחש הנזכר בתורה במלאכת המשכן 'ועורות תחשים וגו' (שמות כה' ה'). ועורה יקר עוד היום [וצ"ע, דאיתא במס' שבת כח' ע"ב, א"ר אלעא אמר רשב"ל, אומר היה רבי מאיר תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן 'ונגנז'. מבוא' בגמ' שהבריה הזאת הייתה לשעתה]. והערבים צדים אותה בים סוף סמוך להר סיני ומשם לקחוה למשכן). אשר מעורו עושים רצועות יקרות בעלת שער צהוב. כל ימי השבוע היה הולך ושב כיתר בעלי החיים אשר בים, וביום השבת ינוח על שפת הים, ומשם לא יזוז כל היום ההוא וכל הלילה. ובנוחו יצודו אותו כמפורסם אצל יורדי הים. וכתב היעב"ץ, שור הימי, עמדו עליו דייגים פעמים רבות והעידו עדויות זה שלא בפני זה עד דלא יתכן בהם השקרות, שזה הדג בערב שבת כבוא השמש הוא מתקרב ליבשה ואינו זז ממקומו ואף אם יפצעוהו בחרבות ורמחים, לא נעתק מאותו מקום. (שטייגן)​

לחץ כדי לכווץ...

אמת, ישר כח הרב @אחד יחיד תשובה מושלמת:
בספר 'שבט מוסר' (פרק י"א) כתב בשם 'האפודי' כי ישנם דגים היוצאים ליבשה בערב שבת בין השמשות ונחים שם, ואינם חוזרים עד מוצאי שבת. ובספר 'ילקוט הראובני' (פרשת בראשית) הביא בשם ה'סודי רזיא' כי שמו של דג זה הוא 'שבתי', לפי ששובת בשבת. ובספר 'מגדים חדשים' (שבת קי"ט.) כתב שהוא קרוב לשם 'שיבוטי' (שבלשון ערבי פירושו 'שבת'), ולכן רבא מלח לכבוד שבת דג הנקרא 'שיבוטא', מאחר ושובת בשבת. (פריו מתוק)​