חידה בתלמוד וחז"ל היכן מצינו עוף ששובת בשבת ממלאכה ?

[התורה]

מקורות, ומה המקור התורני [מן המקרא] לזה ?

 

[אחד יחיד]

נאמר בתורה אצל נח שהיונה ששלח מהתיבה לראות אם כלו מי המבול, 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה וגו' ויחל עוד שבעת ימים וגו'. ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וגו'. בספר מטה יהודה מפרש, שזה היה ביום השביעי בשבת ואז מצאה היונה מנוח לכף רגלה כמו שאנו מזמרים ביום השבת 'יונה מצאה בו מנוח'. היעב"ץ בספרו [בירת] מגדל עוז (עליית הטבע דף קכא' ע"ב באה"ד) כתב, שיונה אינה תולשת בשבת מן המחובר וכנסת ישראל נמשלה ליונה, ע"ש. ולפי"ז מבא' בספר רזא דשבתא, שזה הפי' בפסוק בפרשת נח, 'ותבא אליו לעת ערב והנה עלה זית בפיה וגו' שכל השבת היונה לא תלשה רק לעת ערב במוצאי שבת היא תלשה. ובסידור היעב"ץ כתב, שיונה אינה אוכלת כל השבת מהמחובר כי אם מן התלוש. (שטייגן)

 

[התורה]

נאמר בתורה אצל נח שהיונה ששלח מהתיבה לראות אם כלו מי המבול, 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה וגו' ויחל עוד שבעת ימים וגו'. ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וגו'. בספר מטה יהודה מפרש, שזה היה ביום השביעי בשבת ואז מצאה היונה מנוח לכף רגלה כמו שאנו מזמרים ביום השבת 'יונה מצאה בו מנוח'. היעב"ץ בספרו [בירת] מגדל עוז (עליית הטבע דף קכא' ע"ב באה"ד) כתב, שיונה אינה תולשת בשבת מן המחובר וכנסת ישראל נמשלה ליונה, ע"ש. ולפי"ז מבא' בספר רזא דשבתא, שזה הפי' בפסוק בפרשת נח, 'ותבא אליו לעת ערב והנה עלה זית בפיה וגו' שכל השבת היונה לא תלשה רק לעת ערב במוצאי שבת היא תלשה. ובסידור היעב"ץ כתב, שיונה אינה אוכלת כל השבת מהמחובר כי אם מן התלוש. (שטייגן)​

לחץ כדי לכווץ...

נפלא הרב @אחד יחיד תשובה מלאה ומושלמת:
מבואר בעיון יעקב במסכת סוטה (ל"ח:), שהיונה מכירה בתבואה שנקצרה בשבת ואינה אוכלת ממנה! ובספר פרדס יוסף (ויחי אות ג') הביא בשם היעב"ץ מופת חותך לקדושת יום השבת, שהיונה אינה תולשת בשבת מן המחובר, וזהו שאנו שאנו מזמרים בשבת: "יונה מצאה בו מנוח". בספר דברי שאול (פר' נח) כתב: מצאתי בסידור היעב"ץ, שכתב ששמע רמז נפלא שיש מופת על שבת (מלבד הסמבטיון) שהיונה אינה תולשת מן המחובר בשבת, והנה אם אמת הדבר, ניתן למצוא לכך רמז במה שמצאה היונה מנוח ביום השבת, וזאת משום שקדושת השבת עליה ומרגשת לבלתי תתלוש מן המחובר, ולדעתי זהו שאמר הכתוב (בראשית ח' י"א): ותבוא אליו 'לעת ערב' והנה עלה זית טרף בפיה, והיינו שכל השבת לא היתה תולשת, ורק לעת ערב (לאחר צאת השבת), עלה זית טרף בפיה, וזה רמז נפלא. (ופריו מתוק)​

 

[אברך מישיבת מיר]

יש להוסיף
דיעוי' בחשוקי חמד עמ"ס נדה (דף טז ע"א) שיש לדון ביונה השובתת בשבת האם אפשר לקבוע על פי זה איזה יום הוא השבת, לגבי אדם ההולך במדבר ונסתפק מתי שבת היום או למחר, ורואה יונה אוכלת פירות שנתלשו היום ולא אוכלת מפירות שנתלשו בשבת.

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד יש להוסיף עי' בחשוקי חמד סוטה (דף לח ע"ב) שכתב דאם הבעלים של היונה מחלל שבת אין ליונה שלו את החוש להבחין בין שבת לימות החול.