זה לא כל כך נכון כי כמעט תמיד השלטון נתן אוטונומיה לקהילה היהודית.
חושן משפט היתר הליכה לערכאות (3 צופים)
- הודעות
- 1,380
- תודות
- 4,682
- נקודות
- 208
מחילה מכבודו
אבל כשאתה קונה דירה
כמה אתה חושב על בי"ד?
וכמה על בית משפט?
אתה כותב מהשערה או מהמציאות?
יש תשובה ברא"ש (בזמן שהיתה יד העכו"ם תקיפה)
על אישה שהיתה יפה והחטיאה הרבה אנשים
ובאו חכמי הדור וחתכו לה את האף
ודן שם בכוח לענוש בזמן הזה
זה נראה לך שייך היום?
אני התכוונתי שלכל אחד יש בי"ד אחר והוא לא מפחד מהבית דין של השני, אבל המציאות היא שכמעט כל הציבור ירא"ש ברמה הזאת של לשמוע לבית דין.
- הודעות
- 1,380
- תודות
- 4,682
- נקודות
- 208
כשאתה עושה עסקה עם כל אחד
אתה מחשבן איך אפשר לכפות אותו
ולענ"ד זה נחשב כפייה אצל רוב היר"ש (ופוק חזי מי הסרבני בי"ד בסביבתך אא"כ יש להם טענות על הבי"ד הספציפי, וכמשנ"ת).
ע"פ רוב ניתן לומר שה'עמך' מורא בי"ד עליו, אבל בדיוק אותם אנשים שלרוב אנו רוצים שבמקרים של דעות חלוקות תהיה לנו השפעה עליהם דרך בי"ד, דהיינו קבלנים, עסקנים, מנהלי מערכות ציבוריות שונות ושאר כיוצ"ב, פעמים רבות הם 'מכירים את המערכת' ועושים כל תרגיל אפשרי כדי לא להיכנס מתחת לסמכות ביה"ד, וגם כשהם מגיעים לבית הדין הם עדיין שומרים לעצמם (בפרט עם יש להם טו"ר/עו"ד משופשף) את האפשרות לנצל כל סדק אמיתי או דמיוני כדי לפעול לביטול פסק בורר בטענות שונות ומשונות, במקרה שפסק הדין לא ימצא חן בעיניהם.
ובעיני ראיתי אנשים כאלה שמחוללים פרובוקציות בבית הדין כולל הטחת האשמות בדיינים בעזות מצח בצורה שהיא חילול כבוד שמים וכבוד ת"ח, שכל מטרתם היא לגרור את הדיינים לאמירה חריפה שישתמשו בה אח"כ כטענה לבוררות מוטה. בבית משפט לא היה מעיז איש לנהוג בעשירית מזה, כיון שעל אתר ישקול למטרפסיה ויואשם בבזיון בית המשפט, אבל כאן אין יד ישראל תקיפה למרבה הצער.
ובעיני ראיתי אנשים כאלה שמחוללים פרובוקציות בבית הדין כולל הטחת האשמות בדיינים בעזות מצח בצורה שהיא חילול כבוד שמים וכבוד ת"ח, שכל מטרתם היא לגרור את הדיינים לאמירה חריפה שישתמשו בה אח"כ כטענה לבוררות מוטה. בבית משפט לא היה מעיז איש לנהוג בעשירית מזה, כיון שעל אתר ישקול למטרפסיה ויואשם בבזיון בית המשפט, אבל כאן אין יד ישראל תקיפה למרבה הצער.
אני קיבלתי היתר פנייה לערכאות מבית דינו של רב אשר וייס. הנתבע סירב להתייצב בבית דין. והתעקש ללכת לבית דין שיצאו נגדו כל רבני עירו.
המזכיר של רב הבית דין הקציב לנתבע כמה ימים להסכים להתייצב או להציע בית דין אחר. הנתבע לא הגיב - אז קיבלתי היתר פנייה לערכאות (לא הלכתי).
לצערינו זה נפוץ מאוד
המזכיר של רב הבית דין הקציב לנתבע כמה ימים להסכים להתייצב או להציע בית דין אחר. הנתבע לא הגיב - אז קיבלתי היתר פנייה לערכאות (לא הלכתי).
לצערינו זה נפוץ מאוד
אולי זה לא קשור,
אך האם בגלל זה ניתן ללכת לערכאות,
או שבי"ד גם של רבנות או מזרחי - כל עוד הם פוסקים על פי דיני התורה, יהיו אלפי קולות והסתמכויות, אבל מותר מפני זה ללכת לערכאות?
הבית דין שהוא הציע - אינו בית דין. והוא מסרב להציע בית דין אחר. אז כן - הוא לא ציית דינא.
קבצים מצורפים
בתחילת המכתב מופיע המשפט: פתח לעצמו בי"ד שלא בהמלצת רבני העיר וכו'.
אני שואל מתוך חוסר ידע.
האם יש בימינו איזה סעיף שמחייב פתיחת בי"ד רק בהמלצת רבני אותו העיר?
אין הכוונה כאשר יש מרא דאתרא אחד ובי"ד יחיד,
אלא כמו שיש בערים החרדיות הגדולות רבנים רבים ובתי דינים פרטיים (הכוונה במונח הזה שאינם מטעם המדינה) רבים,
ובפרט כאשר שני המתדיינים חותמים על בוררות כנהוג היום.
להעיר, שגם כאשר יש רב יחיד לאותה עיר,
יש מקום לדון עד כמה סמכותו מחייבת,
כאשר בני העיר לא קבלו אותו עליהם אלא נבחר ע"י מי שנבחר וכו' כנהוג בימינו.
אני עונה מחוסר ידע,
מסתמא הם ידעו טוב טוב מה עליהם לעשות, כזו כמות של רבנים - כנראה שזה לא סתם.
התכוונתי שאתה לא צריך לשאול,
הם יודעים טוב טוב מה לעשות,
אם הם עשו את זה - זה לא בגלל שאסור לפתוח בי"ד אחר,
ואת זה אפשר לענות גם עם חוסר ידע.
דווקא בגלל שאני בטוח שהם יודעים מה שהם עושים - אני שואל!
אם הייתי סבור שהם סתם אומרים או שמדובר בשיקולים פוליטיים או עסקיים - אין מה לשאול.
אם ראיתי את העגלון עובר על ההלכה - אני לא שואל, הוא פשוט לא יודע. זהו.
אבל אם ראיתי ת"ח עושה משהו שונה מהכתוב במשנ"ב, דווקא אתו יש על מה לדבר.
כי הוא יודע מה שהוא עושה!
האם עכשיו הובנתי?
עדיין שאלתי במקומה עומדת.
חושב על הביהמ"ש אך גם על ב"ד כי אם ב"ד יורה לי מה לעשות אני אהיה מחיוב לכך
לא הרבה. אך אני יודע שאני וכמותי אלפים ורבבות. לא יעשו עסק אם אחד שיש נגדו מכתב מהב"ד שאינו ציית דינא. בין אם זה יהיה ב"ד של ר' ניסים. או הרב ואזנאר. או הישר והטוב.
או שאר בתי דינים המוכרים
מה קשר לעניינינו, לב"ד אין אפשרות לבצע. יש לה כן אפשרות להפעלת לחץ
מובא בגמ' בגיטין [פח, ב;] שנא' 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' - לפניהם ולא לפני עכו"ם ואעפ"י שדנים כדיני ישראל. וי"א ולא לפני הדיוטות [וכ"ש עכו"ם].
לכ' כיצד ניתן להתיר זאת? מי התיר זאת? ומה משנה אם הדיינים הסכימו לכך? - אשמח אם מאן דהו יפשט לי בקצרה את תורף הענין הרחב הזה.
לכ' כיצד ניתן להתיר זאת? מי התיר זאת? ומה משנה אם הדיינים הסכימו לכך? - אשמח אם מאן דהו יפשט לי בקצרה את תורף הענין הרחב הזה.
בשו"ע [חו"מ כו ב] 'היתה יד עכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחלה אם לא רצה לבא נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו'.
ועי' בדברי הג"ר אשר ויס שליט"א כאן. [וע"ע בדבריו כאן 'והנה ראיתי בכלי חמדה פרשת משפטים שהקשה איך מהני רשות בי"ד להתיר לאו הבא מכלל עשה "דלפניהם ולא לפני ערכאות" וכי מותר לעבור על איסור תורה בשביל הפסד ממון, אך באמת לק"מ דכאשר יש רשות בי"ד אין כלל עבירה ולא שבי"ד מתירים לעבור על עבירה זו, אלא הותרה היא ולא דחויה דכיון דברשות בי"ד הוא עושה אין כאן הרמת יד בתורת משה וז"פ'].
[אגב, אצל המזרח'ניקים יש גישה שלבתי המשפט בישראל אין דין ערכאות].
חידוש מעניין ,כיסו"ס דנים דיני עכו"ם ולא דיני ישראל ולכאורה הוא סברא פשוטה דמי שלא הסכים להדיין בדיני ישראל ולכן ב"ד התיר ללכת לערכאות יענש ולפי דברים אלו הרי הותרה
הגישה הנוספת שהובאה שם לא מתאימה לפורום תורני
- הודעות
- 2,417
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,452
- נקודות
- 525
לכאו' אחרי שחתמו בוררות יש כאן מחילה על הממון
ויש לדון מצד אסמכתא וצ"ל שעשו קנין ע"כ
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- ארז בלבנון
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הפורט התשיעי
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רפאל ממודיעין
- רפאלי
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- שקדן וחוקר
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר