חושן משפט היתר הליכה לערכאות (3 צופים)

[ירח הידען]

וודאי שברוב כל הזמנים יד עכו"ם הייתה תקיפה הרבה

לחץ כדי לכווץ...

זה לא כל כך נכון כי כמעט תמיד השלטון נתן אוטונומיה לקהילה היהודית.

 

[הרב מרודוש]

בגלל זה לא סוגרים את הב"ד, עם ישראל קיים הרבה דורות. וודאי שברוב כל הזמנים יד עכו"ם הייתה תקיפה הרבה. ובכל זאת הלכו להתדיין לפני ב"ד כדי לדעת את האמת, גם אם אין יד ב"ד תקיפה, זאת ועוד שבמגזר החרדי יש הרבה פחד מב"ד. בפרט אצל אנשי עסקים, אך גם בלי זה כל עוד לא הוחזק הגברא כאחד שלא ציית דינא. צריך לדון בב"ד ישראל ,ולא להרים יד בתורת משה ח"ו

לחץ כדי לכווץ...

מחילה מכבודו
אבל כשאתה קונה דירה
כמה אתה חושב על בי"ד?
וכמה על בית משפט?

זאת ועוד שבמגזר החרדי יש הרבה פחד מב"ד.

לחץ כדי לכווץ...

אתה כותב מהשערה או מהמציאות?

עם ישראל קיים הרבה דורות. וודאי שברוב כל הזמנים יד עכו"ם הייתה תקיפה הרבה. ובכל זאת הלכו להתדיין לפני ב"ד כדי לדעת את האמת,

לחץ כדי לכווץ...

יש תשובה ברא"ש (בזמן שהיתה יד העכו"ם תקיפה)
על אישה שהיתה יפה והחטיאה הרבה אנשים
ובאו חכמי הדור וחתכו לה את האף
ודן שם בכוח לענוש בזמן הזה
זה נראה לך שייך היום?

 

[חרש המדבר]

אוקיי תברר את המציאות
יתכן ויש שני בעלי דינים ירא"ש שמפחדים מבית דין
אבל משהו שהציבור יפחד צריך כוח

נ.ב. אני מבין שזה קשה לאנשים לעכל את זה....

לחץ כדי לכווץ...

אני התכוונתי שלכל אחד יש בי"ד אחר והוא לא מפחד מהבית דין של השני, אבל המציאות היא שכמעט כל הציבור ירא"ש ברמה הזאת של לשמוע לבית דין.

 

[הרב מרודוש]

אני התכוונתי שלכל אחד יש בי"ד אחר והוא לא מפחד מהבית דין של השני, אבל המציאות היא שכמעט כל הציבור ירא"ש ברמה הזאת של לשמוע לבית דין.

לחץ כדי לכווץ...

כשאתה עושה עסקה עם כל אחד
אתה מחשבן איך אפשר לכפות אותו

 

[חרש המדבר]

כשאתה עושה עסקה עם כל אחד
אתה מחשבן איך אפשר לכפות אותו

לחץ כדי לכווץ...

ולענ"ד זה נחשב כפייה אצל רוב היר"ש (ופוק חזי מי הסרבני בי"ד בסביבתך אא"כ יש להם טענות על הבי"ד הספציפי, וכמשנ"ת).

 

[אבא ביתך]

ע"פ רוב ניתן לומר שה'עמך' מורא בי"ד עליו, אבל בדיוק אותם אנשים שלרוב אנו רוצים שבמקרים של דעות חלוקות תהיה לנו השפעה עליהם דרך בי"ד, דהיינו קבלנים, עסקנים, מנהלי מערכות ציבוריות שונות ושאר כיוצ"ב, פעמים רבות הם 'מכירים את המערכת' ועושים כל תרגיל אפשרי כדי לא להיכנס מתחת לסמכות ביה"ד, וגם כשהם מגיעים לבית הדין הם עדיין שומרים לעצמם (בפרט עם יש להם טו"ר/עו"ד משופשף) את האפשרות לנצל כל סדק אמיתי או דמיוני כדי לפעול לביטול פסק בורר בטענות שונות ומשונות, במקרה שפסק הדין לא ימצא חן בעיניהם.
ובעיני ראיתי אנשים כאלה שמחוללים פרובוקציות בבית הדין כולל הטחת האשמות בדיינים בעזות מצח בצורה שהיא חילול כבוד שמים וכבוד ת"ח, שכל מטרתם היא לגרור את הדיינים לאמירה חריפה שישתמשו בה אח"כ כטענה לבוררות מוטה. בבית משפט לא היה מעיז איש לנהוג בעשירית מזה, כיון שעל אתר ישקול למטרפסיה ויואשם בבזיון בית המשפט, אבל כאן אין יד ישראל תקיפה למרבה הצער.

 

[נחלי מים]

אני קיבלתי היתר פנייה לערכאות מבית דינו של רב אשר וייס. הנתבע סירב להתייצב בבית דין. והתעקש ללכת לבית דין שיצאו נגדו כל רבני עירו.

המזכיר של רב הבית דין הקציב לנתבע כמה ימים להסכים להתייצב או להציע בית דין אחר. הנתבע לא הגיב - אז קיבלתי היתר פנייה לערכאות (לא הלכתי).

לצערינו זה נפוץ מאוד

 

[חיים ש]

והתעקש ללכת לבית דין שיצאו נגדו כל רבני עירו.

לחץ כדי לכווץ...

אולי זה לא קשור,
אך האם בגלל זה ניתן ללכת לערכאות,
או שבי"ד גם של רבנות או מזרחי - כל עוד הם פוסקים על פי דיני התורה, יהיו אלפי קולות והסתמכויות, אבל מותר מפני זה ללכת לערכאות?

 

[נחלי מים]

אולי זה לא קשור,
אך האם בגלל זה ניתן ללכת לערכאות,
או שבי"ד גם של רבנות או מזרחי - כל עוד הם פוסקים על פי דיני התורה, יהיו אלפי קולות והסתמכויות, אבל מותר מפני זה ללכת לערכאות?

לחץ כדי לכווץ...

הבית דין שהוא הציע - אינו בית דין. והוא מסרב להציע בית דין אחר. אז כן - הוא לא ציית דינא.

 

[MMH]

הבית דין שהוא הציע - אינו בית דין.

לחץ כדי לכווץ...

בתחילת המכתב מופיע המשפט: פתח לעצמו בי"ד שלא בהמלצת רבני העיר וכו'.

אני שואל מתוך חוסר ידע.
האם יש בימינו איזה סעיף שמחייב פתיחת בי"ד רק בהמלצת רבני אותו העיר?

אין הכוונה כאשר יש מרא דאתרא אחד ובי"ד יחיד,
אלא כמו שיש בערים החרדיות הגדולות רבנים רבים ובתי דינים פרטיים (הכוונה במונח הזה שאינם מטעם המדינה) רבים,
ובפרט כאשר שני המתדיינים חותמים על בוררות כנהוג היום.

להעיר, שגם כאשר יש רב יחיד לאותה עיר,
יש מקום לדון עד כמה סמכותו מחייבת,
כאשר בני העיר לא קבלו אותו עליהם אלא נבחר ע"י מי שנבחר וכו' כנהוג בימינו.

 

[חיים ש]

אני שואל מתוך חוסר ידע.
האם יש בימינו איזה סעיף שמחייב פתיחת בי"ד רק בהמלצת רבני אותו העיר?

לחץ כדי לכווץ...

אני עונה מחוסר ידע,
מסתמא הם ידעו טוב טוב מה עליהם לעשות, כזו כמות של רבנים - כנראה שזה לא סתם.

 

[MMH]

אני שואל מתוך חוסר ידע.

לחץ כדי לכווץ...

אני עונה מחוסר ידע,

לחץ כדי לכווץ...

לא התקדמנו...

 

[חיים ש]

לא התקדמנו...

לחץ כדי לכווץ...

התכוונתי שאתה לא צריך לשאול,
הם יודעים טוב טוב מה לעשות,
אם הם עשו את זה - זה לא בגלל שאסור לפתוח בי"ד אחר,
ואת זה אפשר לענות גם עם חוסר ידע.

 

[MMH]

התכוונתי שאתה לא צריך לשאול, הם יודעים טוב טוב מה לעשות.

לחץ כדי לכווץ...

דווקא בגלל שאני בטוח שהם יודעים מה שהם עושים - אני שואל!

אם הייתי סבור שהם סתם אומרים או שמדובר בשיקולים פוליטיים או עסקיים - אין מה לשאול.

אם ראיתי את העגלון עובר על ההלכה - אני לא שואל, הוא פשוט לא יודע. זהו.

אבל אם ראיתי ת"ח עושה משהו שונה מהכתוב במשנ"ב, דווקא אתו יש על מה לדבר.

כי הוא יודע מה שהוא עושה!

ואת זה אפשר לענות גם עם חוסר ידע.

לחץ כדי לכווץ...

האם עכשיו הובנתי?

עדיין שאלתי במקומה עומדת.

 

[נחלים]

מחילה מכבודו
אבל כשאתה קונה דירה
כמה אתה חושב על בי"ד?
וכמה על בית משפט?

לחץ כדי לכווץ...

חושב על הביהמ"ש אך גם על ב"ד כי אם ב"ד יורה לי מה לעשות אני אהיה מחיוב לכך

אתה כותב מהשערה או מהמציאות?

לחץ כדי לכווץ...

לא הרבה. אך אני יודע שאני וכמותי אלפים ורבבות. לא יעשו עסק אם אחד שיש נגדו מכתב מהב"ד שאינו ציית דינא. בין אם זה יהיה ב"ד של ר' ניסים. או הרב ואזנאר. או הישר והטוב.
או שאר בתי דינים המוכרים

יש תשובה ברא"ש (בזמן שהיתה יד העכו"ם תקיפה)
על אישה שהיתה יפה והחטיאה הרבה אנשים
ובאו חכמי הדור וחתכו לה את האף
ודן שם בכוח לענוש בזמן הזה
זה נראה לך שייך היום?

לחץ כדי לכווץ...

מה קשר לעניינינו, לב"ד אין אפשרות לבצע. יש לה כן אפשרות להפעלת לחץ

 

[דבר היושר]

מובא בגמ' בגיטין [פח, ב;] שנא' 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' - לפניהם ולא לפני עכו"ם ואעפ"י שדנים כדיני ישראל. וי"א ולא לפני הדיוטות [וכ"ש עכו"ם].

לכ' כיצד ניתן להתיר זאת? מי התיר זאת? ומה משנה אם הדיינים הסכימו לכך? - אשמח אם מאן דהו יפשט לי בקצרה את תורף הענין הרחב הזה.

 

[יאשע בער]

מובא בגמ' בגיטין [פח, ב;] שנא' 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' - לפניהם ולא לפני עכו"ם ואעפ"י שדנים כדיני ישראל. וי"א ולא לפני הדיוטות [וכ"ש עכו"ם].

לכ' כיצד ניתן להתיר זאת? מי התיר זאת? ומה משנה אם הדיינים הסכימו לכך? - אשמח אם מאן דהו יפשט לי בקצרה את תורף הענין הרחב הזה.

לחץ כדי לכווץ...

בשו"ע [חו"מ כו ב] 'היתה יד עכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחלה אם לא רצה לבא נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו'.
ועי' בדברי הג"ר אשר ויס שליט"א כאן. [וע"ע בדבריו כאן 'והנה ראיתי בכלי חמדה פרשת משפטים שהקשה איך מהני רשות בי"ד להתיר לאו הבא מכלל עשה "דלפניהם ולא לפני ערכאות" וכי מותר לעבור על איסור תורה בשביל הפסד ממון, אך באמת לק"מ דכאשר יש רשות בי"ד אין כלל עבירה ולא שבי"ד מתירים לעבור על עבירה זו, אלא הותרה היא ולא דחויה דכיון דברשות בי"ד הוא עושה אין כאן הרמת יד בתורת משה וז"פ'].

[אגב, אצל המזרח'ניקים יש גישה שלבתי המשפט בישראל אין דין ערכאות].

 

[נחלים]

אלא הותרה היא ולא דחויה דכיון דברשות בי"ד הוא עושה אין כאן הרמת יד בתורת משה וז"פ'].

לחץ כדי לכווץ...

חידוש מעניין ,כיסו"ס דנים דיני עכו"ם ולא דיני ישראל ולכאורה הוא סברא פשוטה דמי שלא הסכים להדיין בדיני ישראל ולכן ב"ד התיר ללכת לערכאות יענש ולפי דברים אלו הרי הותרה
הגישה הנוספת שהובאה שם לא מתאימה לפורום תורני

 

[אמת נהדרת]

אגב מה עושים אחרי פסק ערכאות האם חוזרים לב"ד לבדוק האם פסק הדין תואם את דיני התורה? או כיון דעל על

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[עוזי ומגני]

?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אחרי שחתמו בוררות יש כאן מחילה על הממון
ויש לדון מצד אסמכתא וצ"ל שעשו קנין ע"כ