- הודעות
- 201
- תודות
- 651
- נקודות
- 92
ראשית כל אבהיר, אינני בא להתיר גדולי 'היתר מכירה', ואי"ז נושא האשכול....
ועתה אבאר, הנה במהלך הדורות נוצרו ע"י חכמי ישראל מספר מושגים שניתן לקרוא להם בשם 'פתרונות הלכתיים' , והיינו עשית דבר מה בכדי לעקוף איסור תורה או דרבנן הקיים בלא הפתרון ההלכתי. חלק מהפתרונות כבר קיימים בש"ס כגון הערמה בפירות שביעית, ערובי תבשילין, פרוזבול, ועוד. וכן היתר עסקה, אוצר בי"ד, מכירת חמץ, וכן על זה הדרך.
ונתעוררתי לעין בדבר, ואקדים שאין דברי מכוונים אל אותם הנוהגים להחמיר בכל, וכגון חוג בריסק (נא לא לקפוץ עלי עם כל מיני שמועות בשם הגרי"ז הגרמ"ד וכו' וכו' ש'איננו מחמירים, אלא עושים מה שצריך' וכדו', הכוונה ברורה). ודומיו, וכמו"כ אינני מכוין לאותם הנוהגים להקל בכל, גם בחלב נכרי, גם בעישון ביו"ט, גם במכונת גלוח של צמת, גם במעלית שבת, וכולי וכולי.
שאלתי מופנית אל האברך הקלאסי, זה שלא שם גנרטור, אבל כן מקפיד על חלב עכו"ם זה שלא מחמיר לעשר כל דבר, אבל גם לא אוכל דבר, ובקיצור של דבר, אברך שמבחינת הנהגותיו הוא ממוצע, ותורף הנדון הוא כזה: הרי סו"ס גם פרוזבול וגם מעלית שבת הוא פטנט הלכתי, ומדוע יגרע חלקו של האחד? כמובן שאין כוונתי להשוות את מי שהמציא תקנה זו למי שהמציא תקנה זו, אלא שורש הדברים הוא, שמאחר ובהלכה אפשר להקל בכל ואפשר להחמיר בהכל, וענין זה הוא מסור ללב בלבד, א"כ מדוע עם פטנט מסוים אתה חש בנוח, ואילו בהמצאה אחרת אתה מתחיל לגמגם?, אדגיש שאיני מדבר על פתרון שבסיסו ההלכתי רעוע, אלא על פתרון הלכתי שמהבחינה ההלכתית הוא יציב ואיתן, ורק איזה שהוא הרגש מונע ממך להשתמש בו, ועל כך שאלתי, מדוע יגרע?
ועתה אבאר, הנה במהלך הדורות נוצרו ע"י חכמי ישראל מספר מושגים שניתן לקרוא להם בשם 'פתרונות הלכתיים' , והיינו עשית דבר מה בכדי לעקוף איסור תורה או דרבנן הקיים בלא הפתרון ההלכתי. חלק מהפתרונות כבר קיימים בש"ס כגון הערמה בפירות שביעית, ערובי תבשילין, פרוזבול, ועוד. וכן היתר עסקה, אוצר בי"ד, מכירת חמץ, וכן על זה הדרך.
ונתעוררתי לעין בדבר, ואקדים שאין דברי מכוונים אל אותם הנוהגים להחמיר בכל, וכגון חוג בריסק (נא לא לקפוץ עלי עם כל מיני שמועות בשם הגרי"ז הגרמ"ד וכו' וכו' ש'איננו מחמירים, אלא עושים מה שצריך' וכדו', הכוונה ברורה). ודומיו, וכמו"כ אינני מכוין לאותם הנוהגים להקל בכל, גם בחלב נכרי, גם בעישון ביו"ט, גם במכונת גלוח של צמת, גם במעלית שבת, וכולי וכולי.
שאלתי מופנית אל האברך הקלאסי, זה שלא שם גנרטור, אבל כן מקפיד על חלב עכו"ם זה שלא מחמיר לעשר כל דבר, אבל גם לא אוכל דבר, ובקיצור של דבר, אברך שמבחינת הנהגותיו הוא ממוצע, ותורף הנדון הוא כזה: הרי סו"ס גם פרוזבול וגם מעלית שבת הוא פטנט הלכתי, ומדוע יגרע חלקו של האחד? כמובן שאין כוונתי להשוות את מי שהמציא תקנה זו למי שהמציא תקנה זו, אלא שורש הדברים הוא, שמאחר ובהלכה אפשר להקל בכל ואפשר להחמיר בהכל, וענין זה הוא מסור ללב בלבד, א"כ מדוע עם פטנט מסוים אתה חש בנוח, ואילו בהמצאה אחרת אתה מתחיל לגמגם?, אדגיש שאיני מדבר על פתרון שבסיסו ההלכתי רעוע, אלא על פתרון הלכתי שמהבחינה ההלכתית הוא יציב ואיתן, ורק איזה שהוא הרגש מונע ממך להשתמש בו, ועל כך שאלתי, מדוע יגרע?
