בראשית קין נשא את אחותו - היתר לשעתו או היתר שנשאר?

[נחום]

בסנהדרין נח: מבואר שקין נשא את אחותו משום "עולם חסד יבנה". בהמשך הסוגיה אומרת הגמרא "כיון דאשתרי אשתרי".

יש לעיין בגדר ההיתר. הרי הצורך היה כדי ליישב את העולם, בשעה שלא היתה לקין אשה אחרת שיוכל לשאת. האם הותר לו איסור אחות לגמרי, או רק כפי הצורך לקיום העולם?

ונפק"מ, אילו לאחר שכבר נשא את אחותו היתה נולדת אשה שאינה אחותו והיה יכול לשאתה, האם היה רשאי להמשיך לחיות עם אחותו מכוח ההיתר הראשון?

ועוד, האם "כיון דאשתרי אשתרי" נאמר על קין עצמו, או על גדר איסור אחות בבני נח?

 

[חריף ובקי]

צריך לדייק במהלך הגמרא. "כיון דאשתרי אשתרי" אינו רק תשובה לשאלה אם קין צריך לפרוש מאשתו כאשר תהיה לו אפשרות אחרת. הוא נאמר בהקשר הדיון אם אחות אסורה לבני נח בכלל.
הפרשת דרכים בדרוש הראשון מבאר שלשיטה המתירה אחות לבני נח, ההיתר שניתן בתחילת העולם נשאר היתר כללי. לעומת זאת, לשיטה האוסרת, היתר קין היה היתר מיוחד משום בניין העולם. ממילא אין לערב בין שני הצדדים: לשיטה אחת אין איסור אחות בבני נח; ולשיטה האחרת קין הותר באופן מיוחד. מה יהיה אם לקין תימצא אשה אחרת, לפי הצד השני, אינו מוכרע מעצם הלשון "כיון דאשתרי אשתרי".