גיטין הלימוד מנדה שעד אחד נאמן באיסורין

[איש חסיד היה]

תוס' ב: ועוד ראשונים כתבו שהא דעד אחד נאמן באיסורין ילפינן מנדה שנאמר 'וספרה לה' - לעצמה.
והקשו התוס' אמאי לא ילפינן מהתם גם באיתחזק איסורא. ותירוצם דאינה בחזקת שתראה כל שעה, וכשעברו שבעה טהורה ממילא, וגם בידה לטבול.
בביאור התירוץ האריכו כל האחרונים, ואין כאן מקומו.
אמנם בעצם דברי התוס' [וגם שאר הראשונים שעסקו בזה, עיין רשב"א ועוד] נפלאתי נוראות, הלא הפסוק וספרה לה מיירי מזבה הסופרת ז' נקיים,
וזבה בימי טהרתה שעליהם קאי הספירה הרי בודאי לא קיימי בחזקת שהיא רואה, דאי לאו הכי לא היתה מועילה ספירה כלל. ולעומת זאת אינה טהורה ממילא כשיעברו ז',
שהרי היא צריכה בדיקות [וגם בדיעבד לא מהני בלי בדיקת ראשון ושביעי, או עכ"פ אחד מהם], וספירה ודאי שהיא צריכה.
סו"ד שנראה להדיא מתוס' וכל האחרונים שהם דברו מנדה שרואה שבעה וטובלת בשמיני, בעוד שהפסוק מדבר על דבר אחר לגמרי.
מי חכם וידע פשר דבר?