הלכה כללי הלכה יומית מפי הגאון רבי עמרם פריד - אשכול מרכזי

[תלמיד הרב]

באשכול זה ב"ה ארכז ונרכז הלכות יומיות מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א, לתועלת חברי הפורום.

 

[תלמיד הרב]

יום שישי | כח תשרי תשפ"ז

תזכורת חשובה לסעודה שלישית בשבת זו:

בכל ערב ראש חודש, נכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים, בכדי שלא להיכנס לספק יעלה ויבוא.

דין זה נאמר גם בסעודה שלישית בשבת ערב ר"ח. ולכן השבת, פרשת בראשית, נכון להימנע מלאכול כזית פת לאחר השקיעה, בכדי שלא להיכנס לספק האם צריך לומר "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא". אך מאכלים אחרים [ואפי' מיני מזונות] אפשר לאכול.

אם אכל כזית פת בסעודה שלישית לאחר השקיעה קודם צאת הכוכבים [כלומר שאכל תוך 40 דקות לשקיעה] – לא יזכיר יעלה ויבוא, אלא רק "רצה והחליצנו".

אך אם אכל כזית פת לאחר 40 דקות שלאחר השקיעה, דעת המשנ"ב שיאמר רק "יעלה ויבוא". בני עדות המזרח נוהגים לומר רק "רצה והחליצנו". ורבים מקהילות החסידים נוהגים כדעת שו"ע הרב לומר גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא".

 

[מכנדבי]

באשכול זה ב"ה ארכז ונרכז הלכות יומיות מפי הגאון רבי עמרם פריד שליט"א, לתועלת חברי הפורום.

לחץ כדי לכווץ...

כמו"כ ניתן להעלות הערות וקושיות על ההלכות באשכול זה.

 

[תלמיד הרב]

יום ראשון | ל' תשרי תשפ"ז

דיני כיבוס ותפירה בראש חודש:

נשים רבות נוהגות שלא לתפור בראש חודש [ואפי' תפירת כפתור ומכפלת אסורה, אא"כ תעשה זאת בשינוי], וכן נוהגות שלא לכבס בראש חודש, אך אפשר שהאישה תכין את הבגדים לכביסה, והאיש יכניסם למכונה ויפעיל.

גיהוץ מותר בראש חודש.

נשים שאין להן מנהג אבות בזה, יקבלו על עצמן את אחד משני האיסורים הנ"ל, או שלא לכבס בראש חודש, או שלא לתפור בראש חודש.

אישה התופרת לפרנסתה, מותרת לעבוד בראש חודש.

 

[תלמיד הרב]

יום שני | א חשון תשפ"ז

דין ריבוי סעודה בראש חודש:

טוב לאכול פת לשם סעודת ראש חודש אך אינו חיוב.

מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, ודי להוסיף מאכל אחד יותר ממה שרגילים לאכול בכל יום. ואף בראש חודש שחל בשבת, יוסיף מאכל נוסף מעבר לתבשילי השבת הרגילים.

דין השוכח 'יעלה ויבוא' בברכת המזון:

השוכח יעלה ויבוא בברכת המזון, יצא יד"ח ואינו חוזר.

אם נזכר לפני שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, לבני אשכנז יאמר "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", וימשיך ברכת הטוב והמטיב כרגיל. ולבני ספרד יאמר [בלי שם ומלכות] "ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", וימשיך ברכת הטוב והמטיב כרגיל. אך אם נזכר לאחר שהתחיל כבר ברכת הטוב והמטיב, לא יחזור, אלא יסיים כרגיל.

אם נזכר לאחר שאמר את שם השם שלפני 'בונה ברחמיו ירושלים', לא יאמר "למדני חוקיך", אלא יסיים את הברכה, ולפני ברכת הטוב והמטיב יאמר את הנוסח המוזכר בסע' הקודם.

 

[תלמיד הרב]

יום שלישי | ב חשון תשפ"ז

שבוע הבא, יום שני ח' חשון, נוהגים לומר סליחות בה"ב. בהלכות הקרובות נביא מקצת מדיני בה"ב (דינים נוספים, וכן דינים הנוגעים למי שמתענה, התבארו בקו בית ההוראה שלוחה 116):

סליחות בה"ב (חלק א):

מנהג אמירת הסליחות נהוג בעיקר בקהילות הליטאים, וכן יש מהחסידים הנוהגים. הספרדים לא נהגו במנהג זה.

אמירת הסליחות אינה חיוב גמור, אך היא מנהג שנהגו בו ישראל, ויש להשתדל לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות.

המנהג הוא לומר את הסליחות בתפילת שחרית לאחר חזרת הש"ץ [ואפשר אף לאומרם במשך כל היום עד השקיעה]. אם רוצים לומר סליחות בלילה, אפשר לאומרם לאחר חצות הלילה, וסדר אמירתם בלילה הוא כדלהלן: אשרי, חצי קדיש, סליחות, נפילת אפיים וקדיש תתקבל.

אשכנזי שהתפלל במניין ספרדי אינו חייב להשלים, אך אם הוא רוצה, הוא יכול לאומרן ביחידות במשך היום [עד השקיעה].

 

[תלמיד הרב]

יום רביעי | ג חשון תשפ"ז

סליחות בה"ב (חלק ב):

בעניין המילים שמוזכר בהן "צום" בסליחות:

המנהג הנפוץ הוא לומר מילים אלו ולא לדלגם, אף כשלא מתענים (עי' א"א לגאון בוטשאטש סי' תצב).

אולם יש המדקדקים שלא לומר מילים אלו (עי' משנ"ב סי' תצב ס"ק ה).

ובלוח א"י כתב שיחליף מילת "צום" ב"תפילה", כדלקמן: במקום "תענית ציבור קבעו" יאמר "תפילת ציבור קבעו". במקום "הקדשנו צום" יאמר "הקדשנו תפילה". במקום "צום שני וחמישי ושני" יאמר "תפילת שני וחמישי ושני", ויש המדלגים על כל סליחת "אפפונו מים" [במקום "פוקדיך תקנו צומות לקבוע" יאמר "פוקדיך תקנו תחנות לקבוע"].

 

[תלמיד הרב]

יום חמישי | ד' מרחשון תשפ"ז

סליחות בה"ב (חלק ג):

לאחר חזרת הש"ץ [לפני "והוא רחום"] אומרים סליחות, אבינו מלכנו, תחנון וקריאת התורה כרגיל בשני וחמישי [ואף אם יש עשרה מתענים, קוראים קריאת התורה כרגיל של פרשת השבוע].

וגם אם אין עשרה מתענים, אומרים סליחות ואבינו מלכנו.

המתפללים ביחידות יכולים לומר את כל הסליחות, אך לא יאמרו י"ג מידות, אא"כ יאמרום כקורא בתורה בניגון ובטעמים. בנוסף אין להם לומר את הקטעים שאומרים בארמית "רחמנא דעני לעניי" וכו'.. כמו כן יאמרו תחנון מבלי ליפול על הפנים [ואם יש במקום ספרי קודש מלבד סידורים וסליחות – אף נופלים על הפנים].

 

[תלמיד הרב]

יום שישי | ה' מרחשון תשפ"ז

בתפילת ערבית שבמוצאי שבת פרשת נח, ליל ז' חשון, מתחילים לשאול טל ומטר.

מי שטעה ולא שאל טל ומטר וסיים תפילתו, צריך לחזור ולהתפלל.

[יצוין כי גם השוכח טל ומטר בליל ז' חשון צריך לחזור על התפילה, וי"א שיחזור עם תנאי של נדבה (עי' משנ"ב סי' קיז סק"ו, כה"ח שם סק"י עפ"י שו"ת הלק"ט ח"א סי' עג)].

שאלה: שכח לשאול טל ומטר במעריב של מוצאי שבת, האם כשחוזר להתפלל מעריב פעם נוספת, צריך לומר שוב "אתה חוננתנו".

תשובה: אין צריך לומר.

טעם הדין: הדבר תלוי בנדון האם תפילה שלא הזכיר בה טל ומטר אינה נחשבת תפילה כלל, או שחשובה תפילה רק שחסר בה הזכרת טל ומטר.

בנדון זה יש נפק"מ רבות [אמנם אינן מוכרחות, ויל"ד בכל נדון לגופו], ולהלן חלקן:

א. השאלה דלעיל - כששכח בערבית של מוצ"ש וחוזר, האם צריך לומר שנית 'אתה חוננתנו'.

ב. האם כשחוזר ומתפלל צריך להתפלל בציבור.

ג. האם מותר לעבור בד' אמות של חבירו המתפלל כששמע שהחבר שכח להזכיר בה 'טל ומטר'.

ד. כשחוזר לראש התפילה האם צריך לומר שוב 'ד' שפתי תפתח' או שלא.

ה. השוכח בראש חודש כסליו לומר 'ותן טל ומטר', אך הזכיר יעלה ויבוא, ובתפילה השניה שכח להיפך – הזכיר טל ומטר ושכח יעו"י – האם צריך לחזור בשלישית.

ולמעשה בכל הנ"ל יש לומר שהשוכח הזכרת טל ומטר, תפילתו חשובה תפילה, אלא שחסר בה הזכרה [למקורות - ראה אזמרה לשמך גיליון 70].

 

[תלמיד הרב]

יום ראשון | ז חשון תשפ"ז

דין אדם שלא שאל טל ומטר בחורף

שאילת טל ומטר בימות הגשמים מעכבת, ולכן אדם שטעה ולא שאל טל ומטר בימות הגשמים, צריך לחזור ולשאול, ודינו תלוי בזמן בו הוא שם לב לטעותו.

להלן יבואר דין אדם ששם לב לטעותו תוך כדי תפילת שמונה עשרה [מחר נבאר בס"ד דינו של השם לב לטעותו לאחר שסיים שמו"ע].

דין בן אשכנז:

א. אם נזכר באמצע ברכת 'ברך עלינו' לפני שהזכיר השם שבחתימת הברכה – יחזור ויאמר 'ותן טל ומטר' ויגמור כסדר.

ב. אם נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים – ישאל בשומע תפילה קודם 'כי אתה שומע', ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה וכו".

ואם חושש שלא יזכור לומר ב'שומע תפילה' – יאמר בין ברכת השנים לברכת תקע 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'. וימשיך תקע וכו'.

ג. נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת שומע תפילה לפני שסיים 'שומע תפילה' – יאמר 'למדני חוקיך' ואז יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה וכו".

ד. נזכר לאחר שחתם 'בא"י שומע תפילה' לפני שהתחיל 'רצה' – יאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה' וימשיך 'רצה וכו".

ה. נזכר לאחר שהתחיל 'רצה' לפני שסיים את הפסוק 'יהיו לרצון' [השני, שלפני 'עושה שלום'] – חוזר לתחילת ברכת השנים [ואם טעה וחזר לברכת "שמע קולנו" ושאל שם טל ומטר, למעשה נראה שיצא ידי חובה].

ו. נזכר לאחר שסיים אמירת 'יהיו לרצון' [השני, וסיים בקשותיו, אפי' אם עדיין לא פסע] – חוזר לראש.

דין בן ספרד

א. אם נזכר בתחילת הברכה [כגון לאחר שאמר "ברכנו השם אלוקינו בכל מעשי ידינו"] – ימשיך "את השנה הזאת" וכו'.

ב. נזכר באמצע הברכה, לפני שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים – יחזור למילים "ותן טל ומטר" ויגמור כסדר.

ג. נזכר לאחר שהזכיר השם שבחתימת ברכת השנים, לפני שהתחיל ברכת 'תקע' – דעת המשנ"ב שימשיך בתפילתו ויאמר ב"שומע תפילה" (וכאמור בסע' הבא), אך רבים מבני ספרד נוהגים לומר בין ברכת השנים לברכת תקע "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וממשיכים ברכת תקע, וטוב שיחזור ויאמר גם בשומע תפילה.

אם חושש שלא יזכור לומר ב'שומע תפילה' – יאמר בין ברכת השנים לברכת תקע 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'.

ד. נזכר לאחר שהתחיל ברכת 'תקע' – יאמר בשומע תפילה קודם 'כי אתה שומע', ויאמר 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, כי אתה שומע וכו".

ה. נזכר לאחר מכן – דינו כאמור בבני אשכנז (סע' ג-ו).

 

[תלמיד הרב]

יום שני | ח חשון תשפ"ז

דין אדם שלא שאל טל ומטר בחורף, ושם לב לטעותו לאחר תפילת שמונה עשרה:

אדם שלא שאל טל ומטר בחורף, ושם לב לטעותו לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה, עליו לחזור לראש התפילה.

אם שכח בשחרית, ונזכר קודם חצות [אפי' אם עבר סוף זמן תפילה], יתפלל בעת שנזכר.

אך אם עבר חצות – יתפלל פעמיים מנחה [ראשונה לשם מנחה, ושנייה לשם תשלומין].

וכן אם שכח במנחה וכבר עבר זמן תפילת מנחה – יתפלל פעמיים ערבית [ראשונה לשם ערבית, ושנייה לשם תשלומין]. ואפילו אשה שטעתה במנחה ועבר זמן מנחה, תצטרך להתפלל פעמיים ערבית, אע"פ שבדר"כ לא נוהגת להתפלל ערבית.

אם שכח במנחה בערב שבת, ונזכר בטעותו לאחר שכבר נכנסה השבת, לא יתפלל פעמיים ערבית, כיון שבלאו הכי לא יזכיר שם טל ומטר.

דינים נוספים:

א. החוזר ומתפלל תפילת שמונה עשרה פעם נוספת, אינו חייב להתפלל תפילה זו בציבור, וכן אינו חייב להניח שוב טלית ותפילין בתפילה זו.

ב. עדיף שיחזור ויתפלל בעצמו תפילת שמונה עשרה מאשר שישמע מהשליח ציבור ויצא ממנו ידי חובה.

 

[תלמיד הרב]

יום שלישי | ט חשון תשפ"ז

דין המסופק אם שאל טל ומטר בחורף:

דינו של המסופק אם זכר לשאול טל ומטר בחורף או ששכח לשאול, תלוי האם כבר הרגיל את לשונו במשך 90 תפילות לשאול טל ומטר כראוי.

ולכן, אם כבר עברו 30 יום מאז שהתחילו לשאול טל ומטר, אינו צריך לחזור על התפילה, כיון שיש חזקה ששאל טל ומטר כראוי. אך אם עדיין לא עברו 30 יום, אזי דינו תלוי ב-2 דברים – האם היה בדעתו במהלך התפילה או לפניה לשאול טל ומטר כראוי, וכן בזמן התעוררות הספק, וכדלקמן:

אם בשעת התפילה או לפניה היה בדעתו לומר, והספק נתעורר לו זמן רב לאחר התפילה – אינו חוזר.

אם בשעת התפילה או לפניה לא היה בדעתו לומר, והספק נתעורר לו מיד לאחר התפילה – חוזר לראש.

אך אם היה בדעתו לומר והספק נתעורר מיד לאחר התפילה, או שלא היה בדעתו לומר והספק נתעורר לו זמן רב אחרי התפילה – יחזור ויתפלל ויתנה שאם אינו מחויב לחזור ולהתפלל, תהא תפילתו נדבה. ובשבת, שאין תפילות נדבה, אינו חוזר ומתפלל.

יצוין כי כל המקרים שהתבארו לעיל הם כשהספק שקול, אבל אם יותר נראה לו שאמר, אינו חוזר.

 

[תלמיד הרב]

יום רביעי | י חשון תשפ"ז

דיני העצה להרגיל את הלשון לאמירה הנכונה ע"י אמירת 90 פעמים:

מי שחושש שיבוא לידי ספק אם שאל טל ומטר בחורף כראוי או לא שאל, יש לו עצה:

לבני אשכנז לומר 90 פעמים את המילים – 'ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה'. ולבני ספרד, לומר 90 פעמים את המילים "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו" (ולדעת הכה"ח סי' קיד ס"ק ס צריך לומר משפט ארוך יותר, עיי"ש בדבריו).

אמירת מילים אלו 90 פעמים מועילה כ-90 תפילות, ולכן אם אחר כך יסתפק – אינו חוזר ומתפלל