איכה הלכות קריאת מגילת איכה (1 צופה)

[איש תורה]

צורת הקריאה

קוראים מגילת איכה בישיבה, ואף הבעל קורא יושב בקריאתה, והטעם: כדרך האבלים (תשובות והנהגות רצ).

זמן הקריאה

יש הנוהגים לקרוא מגילה רק בלילה, והטעם: על שם הנאמר (איכה א', ב'): "בכה תבכה בלילה" (שם ב יט) "קומי רוני בלילה" (ספר מנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג עמוד 334) .

קריאה בבוקר

"וטוב שיחיד יקרא גם ביום" (א"ר תקנט ד, משנ"ב שם ס"ק ב), וקוראים בלא ברכה, והטעם בלא ברכה: דהוי רק מנהג, ועל מנהג שאינו קבוע לא מברכים.

נשים בשמיעת המגילה

יש שכתבו שלא נהגו הנשים לשמוע או לומר מגילת איכה (ספר הליכות ביתה כה יט).

ויש שכתבו שראוי לכל אשה, אם אינה יכולה ללכת לבית הכנסת, שתשב בארץ ותאמר איכה, ומקיימת בזה מצוות אבלות בתשעה באב, ואם היא טרודה בגידול ילדיה – פטורה (תשובות והנהגות רצ).

בדיני המגילה

יש שנהגו לקרוא מגילה מתוך הכתב (לבוש תקנט א). ומברכים את ברכות המגילה כלקמן, ויש שאינם קוראים מתוך הכתב ואין מברכים.

ברכות המגילה

מברך על מקרא מגילה, ומברך בלחש, באופן שישמעו כולם, ואין מברך "שהחינו", ודבר פשוט הוא שאין מברך, ולעתיד לבוא שיהפוך למועד יאמרו ברכת "שהחיינו" (לבוש תקנט א).

במנהגי הקריאה (שו"ע תקנט ס"א)

מגביה קולו בקריאת המגילה כדרך הבוכים שמגביהים קולם כשמרבים הבכייה. בכל איכה מגביה קולו יותר, יפסיק בין פסוק לפסוק כדרך האומרים קינות (מהרי"ל אות כא), ופסוק אחרון בכל פרק שמתחיל באיכה יסיים בקול (משנ"ב תקנט ס"ק ב).

"השיבנו ה'"

כשמגיע לפסוק (איכה ח', כ"א) "השיבנו ה' אליך" אומרים הציבור, והבעל קורא חוזר אחריהם (לבוש תקנט א). ובהרבה מקומות נהגו שהציבור אומר "השיבנו" רק בפעם השניה, ויש שנהגו שהציבור אומר ב' פעמים "השיבנו".

הטעם שכופלים פסוק "השיבנו", לפי שמסיים בפסוק של תוכחה "כי אם מאוס… קצפת עלינו עד מאוד" הוצרכו לכפול פסוק שלפניו פעם נוספת, כדי שלא לסיים בפסוק של תוכחה (רש"י איכה ה פסוק כג).

קדיש אחר איכה

אין אומרים קדיש אחר איכה, והטעם: לפי שהקריאה היא ליחידים ולא שייך על זה קדיש (לוח הלכות ומנהגים אב).