- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,913
- נקודות
- 535
המנורה שקולה כנגד התורה וכמו שכתב הנצי"ב (שמות פכ"ז פ"כ) וז"ל: אלא הענין בכל זה דיש לדעת דאור התורה שהוא תכלית המשכן ועיקר המשרה שכינה בישראל, בא בשפע ע"י אמצעות שני כלי קודש, היינו הארון והמנורה, ונשתנו פעולותיהם, הארון בא ליעוד הדברות שבכתב וגם לצווי בקבלה בע"פ וכמש"כ לעיל כ"ה כ"ב, ועדיין אין בזה כח הפלפול והחידוש שיהא אדם יכול לחדש מעצמו דבר הלכה שאינו מקובל, ולזה הכח הנפלא שנקרא תלמוד ניתן כח המנורה אשר נכלל בו שבע חכמות וכל כחות הנדרש לפלפולה של תורה, וכל זה נכלל בכפתורים ופרחים, עד דאי' בב"ר פצ"א ר' טרפון בשעה שהיה שומע דבר מתוקן היה אומר כפתור ופרח, ושיח רבן של ישראל ללמדנו בא שמה שתלמיד ותיק מחדש דבר טוב הוא ע"י כח שנרמז בכפתור ופרח של המנורה, ועל כן בבית שני שרבו ישיבות והעמידו תלמידים הרבה להויות דאביי ורבא שהוא התלמוד, מש"ה נתחזק כח המנורה ע"י נס דחנוכה, ע"כ.
וכן אמרינן בגמ' (בבא בתרא כ"ה ע"ב) אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום, ע"כ. נמצא דשורש המנורה היינו התורה.
ובזה מבואר מה שפירש רש"י (שמות פכ"ה פל"א), תיעשה המנורה מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקדוש ברוך הוא השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה, ע"כ. והיינו כיון שאין התורה יכולה להכנס לבשר ודם אלא אם כן ניתן לו במתנה ה"ה המנורה שהיא כנגד התורה אינה יכולה להעשות בידי אדם אלא צריכה שתינתן במתנה דווקא.
ואע"פ דאת הארון היה ביד משה לעשות אף שהארון מכוון נמי כנגד התורה וכמו שפירש רש"י (שמות שם פי"ב) וכשהכפורת שוכב על עובי הכתלים, עולה הזר למעלה מכל עובי הכפורת כל שהוא, והוא סימן לכתר תורה, ע"כ. וכן מבואר ברמב"ן (שם פ"י), ע"ש. י"ל דאין עשיית הארון אלא בשביל הלוחות שבו ובבי שני שנגנז הארון עם הלוחות לא היו צריכים לעשות ארון חדש כיון דלא היו להם לוחות, כמבואר במנחת חינוך (מצוה צ"ה אות ט'), וכ"כ החתם סופר בתורת משה (שמות פכ"ה פכ"א), והלוחות נכתנו במתנה מיד השי"ת, אך הארון שכל כולו הוא עשוי ללבוש ללוחות אפשר שיש ביד האדם לעשותו.
והנה חינוך המנורה נמי נעשה ע"י נס, עי' בתרגום יונתן (שמות פל"ה פכ"ח) דכתב ותייבין ענני שמיא ואזלין לגן עדן ונסבין מתמן ית בושמא בחירא, וית משחא דזיתא לאנהרותא, וית אפרסמא דכיא למשח רבותא ולקטורת בוסמיא, ע"כ. מבואר דאת השמן לא עשו לבדם אלא הובא מגן עדן דווקא.
וכן אמרינן בגמ' (בבא בתרא כ"ה ע"ב) אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום, ע"כ. נמצא דשורש המנורה היינו התורה.
ובזה מבואר מה שפירש רש"י (שמות פכ"ה פל"א), תיעשה המנורה מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקדוש ברוך הוא השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה, ע"כ. והיינו כיון שאין התורה יכולה להכנס לבשר ודם אלא אם כן ניתן לו במתנה ה"ה המנורה שהיא כנגד התורה אינה יכולה להעשות בידי אדם אלא צריכה שתינתן במתנה דווקא.
ואע"פ דאת הארון היה ביד משה לעשות אף שהארון מכוון נמי כנגד התורה וכמו שפירש רש"י (שמות שם פי"ב) וכשהכפורת שוכב על עובי הכתלים, עולה הזר למעלה מכל עובי הכפורת כל שהוא, והוא סימן לכתר תורה, ע"כ. וכן מבואר ברמב"ן (שם פ"י), ע"ש. י"ל דאין עשיית הארון אלא בשביל הלוחות שבו ובבי שני שנגנז הארון עם הלוחות לא היו צריכים לעשות ארון חדש כיון דלא היו להם לוחות, כמבואר במנחת חינוך (מצוה צ"ה אות ט'), וכ"כ החתם סופר בתורת משה (שמות פכ"ה פכ"א), והלוחות נכתנו במתנה מיד השי"ת, אך הארון שכל כולו הוא עשוי ללבוש ללוחות אפשר שיש ביד האדם לעשותו.
והנה חינוך המנורה נמי נעשה ע"י נס, עי' בתרגום יונתן (שמות פל"ה פכ"ח) דכתב ותייבין ענני שמיא ואזלין לגן עדן ונסבין מתמן ית בושמא בחירא, וית משחא דזיתא לאנהרותא, וית אפרסמא דכיא למשח רבותא ולקטורת בוסמיא, ע"כ. מבואר דאת השמן לא עשו לבדם אלא הובא מגן עדן דווקא.