המעלות העליונות במצוות עשה שע"ת ג, יז (2 צופים)

[MMH]

וְדַע כִּי הַמַּעֲלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִמְסְרוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה.

כְּמוֹ מַעֲלוֹת הַבְּחִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים' (דברים ל).

וּמַעֲלוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְדִבַּרְתָּ בָּם' (דברים ו).

וּמַעֲלוֹת לֶכֶת בְּדַרְכֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו' (דברים כח).

וּמַעֲלוֹת הִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה', שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים' (דברים ד) , וְדָוִד אָמַר: 'ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים' (תהילים יד).

וּמַעֲלוֹת זִכְרוֹן חֲסָדָיו וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ', וְנֶאֱמַר: וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ (דברים ח), וְדָוִד אָמַר וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה' (תהילים קז), וְנֶאֱמַר: כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי (תהילים כו).

וּמַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהִתְקַדַּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים' (ויקרא יא).

וּמַעֲלוֹת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹתוֹ תַּעֲבֹד (דברים י).

וּמַעֲלוֹת הַיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא' (דברים ו).

וּמַעֲלוֹת הָאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' (דברים ו).

וּמַעֲלוֹת הַדְּבֵקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבוֹ תִדְבָּק' (דברים י).

לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בעז"ה.

וּבַעֲבוּר מַעֲלוֹת הָאֵלֶּה נִבְרָא הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו' (ישעיה מג).
וּמָה תִּקְוַת הַנִּבְרָא אִם לֹא יָשִׂים עֲמַל נַפְשׁוֹ וְעִקַּר עִסְקוֹ בִּדְבָרִים שֶׁנִּבְרָא בַּעֲבוּרָם.

לחץ כדי לכווץ...

מפורסמים מאוד דברי רבינו יונה (שע"ת ג, יז) שהביא עשרה מעלות,
הוא קורא להם 'מעלות העליונות'.

ואומר שהם לא רק דרגות גבוהות,
אלא הם מצוות עשה, ז"א שיש על כל אחד חיוב לקיימם.

עוד הוא אומר שבכל אחד מהם יש כמה מדרגות,
ומוסיף שבשביל העליה בהם נברא האדם.


הדברים הללו צוטטו ע"י הרבה מבעלי המוסר,
הם בעיקר משתמשים במשפטים המסיימים את הקטע:

א. לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בעז"ה,
ומכאן שבכל דרגה שבה האדם נמצא צריך להמשיך להתעלות.

ב. וּבַעֲבוּר מַעֲלוֹת הָאֵלֶּה נִבְרָא הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו',
יש כאן סיבה על דרך החיוב, בשביל זה האדם נברא.

ג. וּמָה תִּקְוַת הַנִּבְרָא אִם לֹא יָשִׂים עֲמַל נַפְשׁוֹ וְעִקַּר עִסְקוֹ בִּדְבָרִים שֶׁנִּבְרָא בַּעֲבוּרָם,
סיבה על דרך השלילה, בלי זה - מה תקוותו?

כמה שאלות פתוחות שלא מצאתי מי שמדבר בהם.
ואשמח מאוד לקבל בזה את עזרת רבני המקום.

1. לפי מה בחר רבינו יונה איזה עשרה דברים נחשבים ל'מעלות עליונות'?
הרי בעוד מצוות יש 'כמה דרגות'.

2. ר"י אומר שהם מצוות עשה,
אבל בעצם הוא מניח את עשרת המצוות האלו מעל כל שאר המצוות,
הרי הם נקראים אצלו 'מעלות עליונות'.
הוא לא אומר שהאדם נברא בשביל לקיים מצווות תפילין, יש חובה להניח תפילין.
אבל בשביל העשרה האלו - האדם נברא.

3. האם ר"י התייחס לעשרת הדברים האלו כאל שורשים של עבודת ה',
ז"א, כשאני מניח תפילין או מקיים כל מצוה אחרת בכוונה הרצויה - אני מקיים את עשרת הדברים האלו או חלקם.

4. האם יש איזה דירוג בין עשרת הדברים האלו?
לפי מה ר"י סידר אותם?
אני מבין שהבחירה צריכה להיות ראשונה, כי בלעדיה האדם לא התחיל בכלל,
אך מה הוא הסדר של שאר המעלות?

5. ר"י אומר שלכל אחת מהנה יש כמה דרגות כמו שיתבאר,
האם ידוע על פירוט של 'כמה דרגות' על ידי ר"י או מישהו אחר?
(ידוע שהיה לר"י עוד שערים והם נאבדו)

6. ר"י מביא את המקור מהפסוק המחייב באותה 'מצוה-מעלה',
בשתים מהם (הִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה', זכְרוֹן חֲסָדָיו וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם) הוא מביא פסוקים מתהילים,
מה הסיבה לכך? ומה התוספת הנלמדת מפסוקים אלו?

7. שמתי לב, שחוץ ממעלות הקדושה, כל המעלות נמצאות בחומש דברים.

 

[בד קודש]

1. רבינו יונה בחר את העקרונות של תורת המוסר.
בחירה, תורה, לכת בדרכי ד' (מידות), התבונן בגדולת ד' (אמונה), זכרון חסדיו (השגחה), קדושה, עבדות, יראה, אהבה ודביקות.

2. הם מצוות עשה ככל המצוות.
אבל מלבד מה שהם מחוייבים ככל המצוות, יש בהם תוספת שהם המעלות העליונות בעבורן נברא האדם.

3. ממש לא.
אבל בכל חלק מחיי האדם יש על כל צעד ושעל את המעלות העליונות.

4. זה מחולק לחמש וחמש.
החמש הראשונות הם ההתחלתיות יותר - במידה מסויימת, בחירה תורה מידות אמונה והשגחה,
החמש השניות הם ההרגשים שמעל זה - פרישות, עבדות יראה אהבה ודביקות.

5. כמה מדריגות אין הכוונה מדרגות שונות אלא דרגות מעל דרגות, ככל הדברים,
כוונת רבינו יונה לומר שהאדם מחוייב לעלות בהן כל הזמן,
ולא לומר - "זהו, אני יודע תורה" או "זהו, אני מאמין" או זהו, אני ירא מהבורא" וכו',
אלא להתקדם כל הזמן.

 

[MMH]

1. רבינו יונה בחר את העקרונות של תורת המוסר.
בחירה, תורה, לכת בדרכי ד' (מידות), התבונן בגדולת ד' (אמונה), זכרון חסדיו (השגחה), קדושה, עבדות, יראה, אהבה ודביקות.
2. הם מצוות עשה ככל המצוות.
אבל מלבד מה שהם מחוייבים ככל המצוות, יש בהם תוספת שהם המעלות העליונות בעבורן נברא האדם.
3. ממש לא.
אבל בכל חלק מחיי האדם יש על כל צעד ושעל את המעלות העליונות.

לחץ כדי לכווץ...

בסעיפים 1-3 לא מצאתי חידוש בדבריך,
אתה בעצם חוזר על מה שהבנתי בשאלה, ואומר את זה כתשובה.
או שלא הבנתי...
אשמח לתוספת הסבר.

4. זה מחולק לחמש וחמש.
החמש הראשונות הם ההתחלתיות יותר - במידה מסויימת, בחירה תורה מידות אמונה והשגחה,
החמש השניות הם ההרגשים שמעל זה - פרישות, עבדות יראה אהבה ודביקות.

לחץ כדי לכווץ...

זה רעיון מעניין מאוד לחלק את זה לשתי קבוצות. ישר כח.
צריך עוד לחשוב על זה.

5. כמה מדריגות אין הכוונה מדרגות שונות אלא דרגות מעל דרגות, ככל הדברים,
כוונת רבינו יונה לומר שהאדם מחוייב לעלות בהן כל הזמן,
ולא לומר - "זהו, אני יודע תורה" או "זהו, אני מאמין" או זהו, אני ירא מהבורא" וכו',
אלא להתקדם כל הזמן.

לחץ כדי לכווץ...

לא בטוח לי שהפירוש שלך מדויק.

נקרא את דבריו:

לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בעז"ה.

לחץ כדי לכווץ...

לפי דבריך מה יש עוד להתבאר?
זה ענין כללי שצריך תמיד להמשיך להתקדם ולעלות...

לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה - כַּמָּה מַדְרֵגוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בעז"ה.

לחץ כדי לכווץ...

אם ר"י כותב ש'לכל אחת מהנה',
אני מבין שלכל אחת מהמעלות - יש מדרגות משלה.

 

[בד קודש]

בשאלה 1 שאלת מדוע הוא בחר בהם בעוד יש מצוות נוספות בהם יש דרגות על דרגות.
על זה עניתי כי הבחירה של רבינו יונה לא נעשתה בגלל הדרגות הנוספות,
אלא כי באמת אלו המעלות העליונות.
אבסולוטית ולא נסיבתית.

בשאלה 2 שאלת כביכול קיימת סתירה בין העמדת המעלות כמצוות עשה לבין העמדתם כ'מעלות עליונות.
ביארתי שאין בכך סתירה, אלא זו תוספת על היותן מצוות עשה מחויבות.

בשאלה 3 טענת שזה שורשים בעבודת ד' דהיינו כל מצווה - כדוגמת תפילין - יש לשייכה לאחת או יותר מאלו.
אמרתי שממש לא כך.
אבל כן אלו דברים ששיכים בכל רגע נתון בכל עשייה של אדם, לאו דווקא מצוות.

נ.ב.
את כל מה שאמרתי שמעתי ממו"ר המשגיח דפוניבז' הגר"א גינזבורג זללה"ה, שהיה רגיל להביא דברי רבינו יונה אלו פעמים רבות.