מפורסמים מאוד דברי רבינו יונה (שע"ת ג, יז) שהביא עשרה מעלות,
הוא קורא להם 'מעלות העליונות'.
ואומר שהם לא רק דרגות גבוהות,
אלא הם מצוות עשה, ז"א שיש על כל אחד חיוב לקיימם.
עוד הוא אומר שבכל אחד מהם יש כמה מדרגות,
ומוסיף שבשביל העליה בהם נברא האדם.
הדברים הללו צוטטו ע"י הרבה מבעלי המוסר,
הם בעיקר משתמשים במשפטים המסיימים את הקטע:
א. לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בעז"ה,
ומכאן שבכל דרגה שבה האדם נמצא צריך להמשיך להתעלות.
ב. וּבַעֲבוּר מַעֲלוֹת הָאֵלֶּה נִבְרָא הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו',
יש כאן סיבה על דרך החיוב, בשביל זה האדם נברא.
ג. וּמָה תִּקְוַת הַנִּבְרָא אִם לֹא יָשִׂים עֲמַל נַפְשׁוֹ וְעִקַּר עִסְקוֹ בִּדְבָרִים שֶׁנִּבְרָא בַּעֲבוּרָם,
סיבה על דרך השלילה, בלי זה - מה תקוותו?
כמה שאלות פתוחות שלא מצאתי מי שמדבר בהם.
ואשמח מאוד לקבל בזה את עזרת רבני המקום.
1. לפי מה בחר רבינו יונה איזה עשרה דברים נחשבים ל'מעלות עליונות'?
הרי בעוד מצוות יש 'כמה דרגות'.
2. ר"י אומר שהם מצוות עשה,
אבל בעצם הוא מניח את עשרת המצוות האלו מעל כל שאר המצוות,
הרי הם נקראים אצלו 'מעלות עליונות'.
הוא לא אומר שהאדם נברא בשביל לקיים מצווות תפילין, יש חובה להניח תפילין.
אבל בשביל העשרה האלו - האדם נברא.
3. האם ר"י התייחס לעשרת הדברים האלו כאל שורשים של עבודת ה',
ז"א, כשאני מניח תפילין או מקיים כל מצוה אחרת בכוונה הרצויה - אני מקיים את עשרת הדברים האלו או חלקם.
4. האם יש איזה דירוג בין עשרת הדברים האלו?
לפי מה ר"י סידר אותם?
אני מבין שהבחירה צריכה להיות ראשונה, כי בלעדיה האדם לא התחיל בכלל,
אך מה הוא הסדר של שאר המעלות?
5. ר"י אומר שלכל אחת מהנה יש כמה דרגות כמו שיתבאר,
האם ידוע על פירוט של 'כמה דרגות' על ידי ר"י או מישהו אחר?
(ידוע שהיה לר"י עוד שערים והם נאבדו)
6. ר"י מביא את המקור מהפסוק המחייב באותה 'מצוה-מעלה',
בשתים מהם (הִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה', זכְרוֹן חֲסָדָיו וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם) הוא מביא פסוקים מתהילים,
מה הסיבה לכך? ומה התוספת הנלמדת מפסוקים אלו?
7. שמתי לב, שחוץ ממעלות הקדושה, כל המעלות נמצאות בחומש דברים.
נערך לאחרונה: