סוכות, שמח"ת ושמ"ע חשד במצוות סוכה חנוכה (1 צופה)

[נדיב לב]

בבית יוסף (סימן תרעא) כתב: "וא"ת מאי שנא מהא דאמרינן בגמרא ברכות (ח: סא:) שאסור לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין ולא אמרן אלא דלית ליה פתחא אחרינא, אבל אית ליה פתחא אחריתא לית לן בה, דאמרינן בפתחא אחריתא עייל. והכא נמי נימא דאף על גב דחזו דלא אדליק בחד פתחא, לא אתו למחשדיה דאמרי באידך פתחא אדליק".

ומתרץ הב"י שני תירוצים: "יש לומר דלעניין תפילה שאני, דכיון דאי לא מצלי הוה ליה פורק עול מלכות שמים מעליו, כל היכא דאיכא פתחא אחריתא לא אתו למחשדיה, משא"כ לענין חנוכה. ועוד יש לומר דהדלקת נ"ח כיון דיש בה הפסד ממון, אי איכא פתחא אחריתא, אתו למחשדיה, כי היכי דבהאי לא אדליק בהאי נמי לא אדליק, אבל בתפילה דלית בה הפסד ממון, כי איכא פתחא אחריתא לא אתו למחשדיה" עיין שם.

והנה יש לדון מדוע לא חששו לחשד במצות סוכה שיש בה הוצאת ממון וחשבתי לתרץ בכמה דרכים:
א. כידוע הגמרא בסוכה דורשת מכל האזרח בישראל שכל עם ישראל יוצא יד"ח בסוכה אחת זאת אומרת שמצות סוכה אף בפחות משווה פרוטה אדם יוצא.
ב. י"ל פשוט יותר דווקא בנר חנוכה המוטלת על ביתו של אדם כשלא יראו אנשים בפתח ביתו נרות יבואו לחשדו מה שאין כן במצות סוכה שאפשר לקיימה גם במקום אחר יתלו שבנה סוכתו במקום אחר
ג. מצווה דאורייתא שאני [ולפ"ז צריך לומר שתפילה מדרבנן ולכן תירץ הב"י מטעם אחר].