- הודעות
- 464
- תודות
- 1,148
- נקודות
- 172
יש לעיין דהנה בסוגיא ביבמות דף ס"א: מבואר באיכא דאמרי דכשיש לו בנים א"צ צריך לישא בת בנים וכשאין לו בנים צריך לישא בת בנים ונפק"מ למכור ס"ת בשיש לו בנים א"צ למכור וכשאין לו בנים צריך למכור וכתב ר"י בתוס' דגם כשיש לו בנים אם מוצא לישא בת בנים ישא אותה משום דמצוה לישא בת בנים וכל הנפק"מ היא רק כשיש לו לישא בת בנים רק ע"י מכירת ס"ת שאם יש לו בנים א"צ למוכרו ויל"ע דממה נפשך אם יש מצווה לישא בת בנים גם כשיש לו בנים אז מדוע אין הוא מוכר ס"ת למען מצווה זו ואם אין מצווה אז מה כתב ר"י בתורף דבריו הרי אין מצווה כלל ומדוע כשמצוא לישא בת בנים בלא מכירת ס"ת ישא אותה הרי אין לה עדיפות כלל על פני אינה בת בנים? וביותר דבגמ' משמע שהענין שלעולם יהיה לאדם אשה זה גם בזמן שכבר יש לו בנים זנ לא משום לתא דמצוות פריה ורביה אלא משום ענין אחר של "לא טוב היות האדם לבדו העשה לו עזר כנגדו" ובמצווה זו לכאורה אין שום מעלה באשה בת בנים על פני אשה שאינה בת בנים?ויל"ע בכל זה