• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אל'יהו

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
53
תודות
263
נקודות
146
הכרעת הפוסקים ש"חזקה דרבא" לא מועילה לגבי דאורייתא. והנה העדים בקידושין המה "עדי קיום", וללא עדותם אין הקידושין חלים כנודע. ומעתה צ"ע למה כל עדי קידושין לא צריכים לדעת שהחתן גדול? הרי אם הוא קטן אין במעשהו כלום! וכל חתן שלא נתמלא זקנו (וכמצוי) מניין להם שהוא גדול?
 
לפו"ר יש לומר עפ"י מה שנקטו חלק מהראשונים והאחרונים (המהרי"ק הריב"ש ועוד) שסומכים עליה אף בדאורייתא. ולכך אף הפוסקים שכ' שלא מועילה היינו לכתחילה, אבל בדיעבד לא גרע מספק ספיקא. ויש לדחות דהוי ספק משם אחד. אי נמי עדיין הוי ספק דאו'. עיין כאן. עוי"ל דבכה"ג לא שייך לברר, וכל מה דלא סומכים על חזקה זו, דווקא במקום שאפשר לברר.
 
לפו"ר יש לומר עפ"י מה שנקטו חלק מהראשונים והאחרונים (המהרי"ק הריב"ש ועוד) שסומכים עליה אף בדאורייתא.
אין הכי נמי, כל קושייתי לשיטות שלא סומכים עליה בדאורייתא (משנ"ב בכמה מקומות, וכן דעת החזו"א).
עוי"ל דבכה"ג לא שייך לברר, וכל מה דלא סומכים על חזקה זו, דווקא במקום שאפשר לברר.
למה זה נחשב אי אפשר לברר? ובמה זה שונה מכל המקומות שלא סומכים על החזקה?
 
בהתחלה חשבתי שאפשר להוכיח מטומטום שקידש שקידושיו קידושי ספק, ולכאורה אפילו ספק אין כאן שהעדי קיום לא יודעים אם הוא זכר בכלל, ובהכרח שאין העדים צריכים להעיד אלא על עצם המעשה ותו לא.
אמנם נראה לי שאינו דומה, שטומטום אינו משתנה, וכפי שהיה בשעת הקידושין כך הוא כל חייו, ממילא סגי שהעדים מעידין שראוהו מקדש ובאמת קידושיו קידושי ספק לעולם (ואם נקרע ונמצא זכר - הרי כך היה ג"כ בשעת הקידושין), אבל בנידון שלנו מאן יימר לן שבשעת הקידושין החתן היה גדול? אולי רק כעת הגדיל? וממילא אין עדות שהקידושין נעשו ע"י גדול!
 
ככל שידוע לי לא כדאי לברר שהאדם גדול לא צריך שימלא זקנו אלא שיהיה לו זקן כלשהו, וזה קיים אצל רוב ככל החתנים,
(שימלא זקנו זה בעיקר לדברים שתלוי בהם כבוד הציבור כמו ש"ץ לימים נוראים)
 
ככל שידוע לי לא כדאי לברר שהאדם גדול לא צריך שימלא זקנו אלא שיהיה לו זקן כלשהו, וזה קיים אצל רוב ככל החתנים,
(שימלא זקנו זה בעיקר לדברים שתלוי בהם כבוד הציבור כמו ש"ץ לימים נוראים)
המשנ"ב בסימן לט ס"ק ג כתב: "אבל אם ספק לנו אם הביא ב' שערות פסול לכתוב (תפילין) אם לא שנתמלא זקנו דהיינו שיש ריבוי שער בזקנו אף שהם קטנים מאד", ועיי"ש בבאור הלכה שהאריך בזה.
ועכ"פ הקושיא תישאר באותם חתנים שאין להם זקן כלל, וגם זה מצוי.
 
שאלת ת"ח אחד שבקי בחופה וקידושין
והוא אמר שלרוב הפוסקים האסור לחיות ללא חופה וקידושים הוא דרבנן ולכן הווי כמו כל דרבנן שסומכים בזה על חזקה

אני כלל לא בטוח בזה
אני ישמח אם תתקנו אותי
 
נערך לאחרונה:
אין הכי נמי, כל קושייתי לשיטות שלא סומכים עליה בדאורייתא (משנ"ב בכמה מקומות, וכן דעת החזו"א).
החילוק בין לכתחילה בדיעבד גם לשיטות הללו. (אלא אם כן כתבו שבכל גוונא לא סומכים עליה).
 
שאלת ת"ח אחד שבקי בחופה וקידושין
והוא אמר שלרוב הפוסקים האסור לחיות ללא חופה וקידושים הוא דרבנן ולכן הווי כמו כל דרבנן שסומכים בזה על חזקה

אני כלל לא בטוח בזה
אני ישמח אם תתקנו אותי
אז באמת אחוזים רבים ונכבדים אינם נשואים מן התורה? נשמע לי מוזר משהו...
[ובטח יש בזה הרבה נפ"מ. צריך לחשוב ולמצוא]
 
בזכרוני שמעל גיל י"ח - כ' נוקטים שהוא וודאי גדול מדאו' וא"צ לחזקה דרבא, איני זוכר המקור.
משנ"ב ריש סימן לט: "אבל אם ספק לנו אם הביא ב"ש פסול לכתוב אם לא שנתמלא זקנו דהיינו שיש ריבוי שער בזקנו אף שהם קטנים מאד, או שעברו רוב שנותיו או שנולדו בו סימני סריס".
ובבאה"ל שם: "והשמטתי דברי המ"א שכתב עד י"ח שכל האחרונים השיגו עליו"
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון