סיפורים הפתיחה - רבי משה שמואל שפירא זצ"ל

[מאן דהו]

רבי משה שמואל שפירא זצ"ל סיפר, בפטרבורג התגורר יהודי מפורסם עשיר גדול בשם הברון גינצבורג, ירא שמים אערליכער איד. בבית הכנסת הראשי של העיר, היתה לו 'חזקה' מידי שנה לקנות את פתיחת הארון בכל נדרי. אז היתה נערכת מכירה. הוא לא נתן שאי מי יקנה, וככל שהגביהו סכומי הכסף, הוא הגביה יותר את המחיר, וזכה בפתיחת הארון.

באחד מימי כיפור התארח בפטרבורג עשיר גדול, ועם הארץ גדול. מי לא בא לנעילה לבית הכנסת (הרי אומרים בנעילה 'אתה נותן יד לפושעים', נותנים להם 'שלום עליכם' כיון שכל השנה לא רואים אותם...) וכיון שהכל באים, גם העשיר הזה בא. לא לבדו אלא עם השליש משמשו, שגם היה בור ועם הארץ מופלג.

והנה הוא נוכח כי מוכרים פתיחת הארון, וכי הברון גינצבורג עומד על המקח, מגביה ומגביה עוד, "כך?" חשב לעצמו "גם אני עשיר", ומיד הצטרף למכירה והגביה יותר. גינצבורג ראה עם מי יש לו עסק, וכי הוא עשיר לא פחות ממנו, נעשה לו קשה "אבל חלילה לוותר, זה ביזוי התורה שביום הכיפורים הוא יקבל פתיחת הארון" לכן התאמץ והעלה עוד, אך גם ההוא לא שקט על שמריו והסכומים הרקיעו, עד שגינצבורג ראה כי לא שייך יותר , אין לו ברירה ונכנע. אותו עם הארץ, העשיר הגדול זכה בפתיחת הארון.

היה רעש גדול, על כי שנים רבות לא היתה הכנסה כזו לבית הכנסת וצרכי הציבור. כמובן עשו לו מי שבירך נאה. ככלות הכל, הציבור המתין כי העשיר האורח ייגש לארון הקודש לפתיחה. והוא? עומד על עומדו, ללא תזוזה, כמו דחליל... כיון שכך, הגבאי התקרב אליו בדרך ארץ: "כבודו מכובד בפתיחת הארון" אמר. הוא הביט עליו בחזרה כתרנגול בבני אדם כי לא ידע מה עליו לעשות.

הוא שאל את השליש בלחש: "מה זה פתיחת הארון?" אך גם הוא פכר את ידיו כמי שאומר: אין לי מושג - איך ווייס נישט וואס איז '. הגבאי נוכח כי עדיין לא זז, ניגש אליו בשנית: הציבור ממתין, הרי אתה מכובד בפתיחת הארון" . "מה זה?" שאל העשיר. " מה פירוש מה זה פתיחת הארון?!" תמה הגבאי. " אני מבקש אותך, אל תדבר אלי במילים מפולפלות. תאמר לי ברור מה עלי לעשות, וכי אינך יכול לדבר ברור?" זעם . רק אז הבין הגבאי את המתרחש והסביר: "פשוט מאוד, תיגש שם לארון הקדש, תפתח את הארון, תוציא ספר תורה ותיתן את זה לרב, וספר תורה שני תוציא ותיתן לאב"ד, זה הכל". "בסדר. כעת אני מבין מה שאתה רוצה ממני" עד כאן.

אחרי כל נדרי ומעריב, הלכו הביתה, פנה השליש לאדונו העשיר: "תגיד לי, השקעת כזה סכום ענק, ואינך יודע אפילו מה קנית? כיצד אתה קונה בסכום כזה בלי לדעת?!" " מה אתה לא מבין" הסביר העשיר, "באמת לא ידעתי, אבל אני מכיר את גינצבורג הזה, כי הנו סוחר גדול, וכי הוא יודע היכן כדאי להשקיע, ממילא, סחורה שטובה בשבילו גם בשבילי היא מעולה... "
מורי ורבותי, כלפי מה דברים אמורים: אם אצל הגאון זו תשובה, אצלנו זו גם תשובה "רסן פיו ותאוותיו! וזו התשובה! ובזה יכופר לו כל עון" גיוואלד! "וניצל משאול תחתית". ודווקא כאשר קשה והנסיון גדול. זוכים.