- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,442
- נקודות
- 1,280
בפירוש הרוקח על התורה (דברים ה יט) כתב חידוש נפלא, שעשרת הדברות נאמרו בניגון ובנעימות קול, וגם יעקב אבינו ידע הניגון, והנביאים היו מתנבאים באותו ניגון.
וזה מתאים עם מה שכתב החזקוני ז"ל בהקדמתו לפירושו לתורה: ששמע בחלומו את עשרת הדברות ב'קול נעים', היינו בקול נעימות של ניגון .
בעניין ניגוני הטעמים של תורה נביאים וכתובים, כתב בספר חסידים (סימן שב). שהניגונים שלהם שונים זה מזה, וזה לשונו: "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים (דברים יט יד), שתקנו הנגונים, שלא יאמר ניגון של תורה לנביאים וכתובים, ושל נביאים לתורה ולכתובים, ושל כתובים לתורה ולנביאים, אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן, שהכל הלכה למשה מסיני, שנאמר 'יעננו בקול' (לעיל יט יט)".
אמנם נם כן נהגו בקהילות ישראל, שקריאת התורה היא בניגון אחד, וקריאת ההפטרה בנביא היא בניגון אחר, וכן קריאת מגילות רות, קהלת ושיר השירים – מן הכתובים – היא בניגון שלישי, [ובדומה לניגון של כתובים הוא ניגון קריאת מגילת אסתר ומגילת איכה, אלא שזה בניגון של שמחה וזה בניגון של צער]. (אוצר פלאות התורה)
וזה מתאים עם מה שכתב החזקוני ז"ל בהקדמתו לפירושו לתורה: ששמע בחלומו את עשרת הדברות ב'קול נעים', היינו בקול נעימות של ניגון .
בעניין ניגוני הטעמים של תורה נביאים וכתובים, כתב בספר חסידים (סימן שב). שהניגונים שלהם שונים זה מזה, וזה לשונו: "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים (דברים יט יד), שתקנו הנגונים, שלא יאמר ניגון של תורה לנביאים וכתובים, ושל נביאים לתורה ולכתובים, ושל כתובים לתורה ולנביאים, אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן, שהכל הלכה למשה מסיני, שנאמר 'יעננו בקול' (לעיל יט יט)".
אמנם נם כן נהגו בקהילות ישראל, שקריאת התורה היא בניגון אחד, וקריאת ההפטרה בנביא היא בניגון אחר, וכן קריאת מגילות רות, קהלת ושיר השירים – מן הכתובים – היא בניגון שלישי, [ובדומה לניגון של כתובים הוא ניגון קריאת מגילת אסתר ומגילת איכה, אלא שזה בניגון של שמחה וזה בניגון של צער]. (אוצר פלאות התורה)
