כתב ידידנו רבי @פנחס ע וז''ל
כ' הרמ"א בשם תשובות הרשב"א (אורח חיים א) "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור". והוא ע"פ הגמ' בברכות שביטלו אמירתן מפני תרעומת המינין. וכעין דין זה מצינו גם ברמב"ם שאסר לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. (ולדינא היו שהקפידו בזה יותר כהגריש"א...
כ' הרמ"א בשם תשובות הרשב"א (אורח חיים א) "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור". והוא ע"פ הגמ' בברכות שביטלו אמירתן מפני תרעומת המינין. וכעין דין זה מצינו גם ברמב"ם שאסר לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. (ולדינא היו שהקפידו בזה יותר כהגריש"א, והיו שהקילו מכ"מ טעמים)...
ישנו מנהג עתיק יומין לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדברות' בציבור, כזכר לעמידת בני ישראל בשעת קבלת הדברות בהר סיני, כפי שנאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר". הרמב"ם נשאל האם מנהג זה ראוי, והשיב בשלילה, מטעם שהמון העם עלול לטעות ולחשוב שיש יתרון לפסוקי הדברות על יתר פסוקי התורה, ומחשבה זו היא קלקול האמונה בתורה...
ישנו מנהג עתיק יומין, לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדיברות' בציבור, כזכר לעמידת בני ישראל בשעת קבלת הדיברות בהר סיני, כפי שנאמר: "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר", וכאות לכך שהן יסוד התורה, ולחרדת בני ישראל בשעת אמירתן בהר סיני.
וכבר לפני למעלה מתשע מאות שנה, נשאל הרמב"ם האם מנהג זה ראוי, והשיב...
בפירוש הרוקח על התורה (דברים ה יט) כתב חידוש נפלא, שעשרת הדברות נאמרו בניגון ובנעימות קול, וגם יעקב אבינו ידע הניגון, והנביאים היו מתנבאים באותו ניגון.
וזה מתאים עם מה שכתב החזקוני ז"ל בהקדמתו לפירושו לתורה: ששמע בחלומו את עשרת הדברות ב'קול נעים', היינו בקול נעימות של ניגון .
בעניין ניגוני...
עשרת הדיברות מופיעים באופן הבא:
אנוכי ה' א-לוקיך | לא תרצח
לא יהיה לך א-לוהים אחרים | לא תנאף
לא תישא את שם ה'.. לשווא | לא תגנוב
זכור את יום השבת לקדשו | לא תענה
כבד את אביך ואת אימך | לא תחמוד
וכבר אמרו חז"ל שהן מחולקות לשני צדדים כיוון שהצד הימני הוא עברות שבין אדם למקום. ואילו הצד...
האם יש לזה מקורות? - אולי זה קשור למ"ד מגילות מגילות נתנה או חתומה נתנה גיטין ס
אולי פירוש בע"פ על בראשית או משהו על עשרת הדברות יל"ע מהיכן התחילו?
ומתי קיבלו את כל פרשיות התורה מראשיתה עד מעמד הר סיני (פרשת יתרו) לאחר עשרת הדברות או לפניהם כסדרם?
במכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מסכתא דשבתא פרשה א
ששת ימים יעשה מלאכה. כתוב אחד אומר ששת ימים יעשה מלאכה, וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, [ששת ימים יעשה מלאכה,] מלאכתן נעשית על ידי אחרים, וכן הוא אומר ועמדו זרים ורעו...
הנה, עשרת הדברות מחולקים בתורה לעשר פרשיות סתומות נפרדות.
אמנם, חלוקת הפרשיות היא לא כפי שאנו מונים את עשרת הדברות, אלא
אנכי ה'.... לא יהיה לך... לאהבי ולשמרי מצותי.
לא תשא... לשוא.
זכור את... ויקדשהו.
כבד את... נתן לך.
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנב
לא תענה... עד שקר.
לא תחמד בית רעך.
לא תחמד אשת...
בבעל הטורים: אתם נצבים, כדרך שנאמר בסיני ויתיצבו בתחתית ההר. בו בלשון אמר כאן אתם נצבים. עכ"ל.
הענין בזה כי ביום הסתלקות הצדיק מתעורר כל מה שפעל בחייו, ולכן נתעורר כאן ענין מתן תורה, כמו בסיני כפה עליהם הר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר, בו בלשון אמר להם אתם נצבים אחר פרשת התוכחות, שהתוכחות...
באיסור לא תחמוד
האם יש לא תחמוד כשמשלם ממון??? >>> האם יש לא תחמוד בפחות משוה פרוטה??? >>> האיסור לחמוד או לקחת בפועל??? >>> האם מותר לחמוד מתנה??? >>> האם יש לשותפים לא תחמוד??? >>> האם יש איסור לא תחמוד להתרים צדקה??? >>> האם יש לא תחמוד בתשמישי קדושה???
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד...
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ וכו'
במדרש תדשא: עשרה פרשות של נגעים הם כנגד י' דברות, שאם יקיימו ישראל אותן הקב"ה מצילן מהם, ואם לאו לוקים בהם, ואלו הן: ששה בגופו של אדם וד' בנכסיו, יש נגע בגופו של אדם שיצא מעצמו של אדם בעור בשרו, ויש נגע שיש בתוכו מחית בשר חי, ויש נגע שפרחה מצרבת השחין...
במדרש בשעה שאמר הקב"ה אָנֹכִי ה' נתקע תלמוד תורה בלבם, ובשעה שאמר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים נתבטל יצה"ר מלבם.
והנה תתבונן דבר נפלא, שאחר שאמר לא יהיה לך, חזר הבורא ית"ש ואמר אָנֹכִי ה' [אֱלֹקֶיךָ קֵל קַנָּא], ונראה הטעם, לפי שראה שאחר חטא העגל יאבדו הכל, וישכחו את התורה, ויחזור יצה"ר...
עשרת הדיברות מחציתן – מצוות שבין אדם למקום, ומחציתן מצוות שבין אדם לחברו, מציין המלבי''ם, ואמרה תורה: ''ופניהם איש אל אחיו'' – לא ניתן לקיים מצוות שבין אדם למקום אלא עם קיום המצוות שבין אדם לחברו, ולא ניתן לקיים מצוות שבין אדם לחברו אלא עם קיום המצוות שבין אדם למקום.