הקורא פסוק בזמנו או במקומו? (1 צופה)

[יהודי וזהו]

באשכול פסוק בעונתו - אשכול מרכזי הובא דיון אודות כוונת הגמרא, וכיון שביקש פותח האשכול לא לכתוב שם אלא פסוקים נפתח אשכול חדש בנידון זה.

לכאו' פסוק בעונתו הכוונה לזמן מסוים כמבואר ברש"י שם
ולא למקום מסוים

לחץ כדי לכווץ...

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קא עמוד א
תנו רבנן: הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו - מביא רעה לעולם.
מפני שהתורה חוגרת שק, ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים.
אמר לה: בתי, בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו? -
אמרה לפניו: רבונו של עולם, אם בעלי מקרא הן - יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים, אם בעלי משנה הן - יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות, ואם בעלי תלמוד הן - יעסקו בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת בעצרת, בהלכות חג בחג.
העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא: כל הקורא פסוק בזמנו - מביא טובה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה - טוב.
רש"י מסכת סנהדרין דף קא עמוד א
הקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו - במיסב על יינו עושה שחיקותיו בדברי תורה וקורא פסוקים בקול רם לשחק בהם בני המשתה,
אבל אם אומרו בזמנו על המשתה כגון שהוא יום טוב ונוטל כוס בידו, ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים מענינו של יום - מביא טובה לעולם.

מכל זה היה נראה לומר שבאמת הכוונה בזמנו דווקא וכן כתב פותח אותו אשכול @מכנדבי "בהשראת הגמ' בסנהדרין"

אבל כתב ביד רמ"ה סנהדרין דף קא עמוד א
העיד רבי שמעון כו' כל הקורא פסוק בזמנו שהוא עסוק בו לקרותו כאדם שקורא בתורה או שצריך להביא ממנו ראיה למקום אחר או למעשה שבא לידו מביא טובה לעולם ומסתברא דנפקא לן מיהא דכתיב ודבר בעתו מה טוב:

 

[מכנדבי]

השתמשתי בלשון "בהשראת", מאחר שבבבלי אכן הדבר אינו מפורש דיו.
הן אמת שבירושלמי (דוגמאות הובאו באשכול הנ"ל) נראה מפורש שעניינו כדברי היד רמה, וכן נראה מריהטת שני התלמודים במקומות אין מספר, ודברי רש"י צ"ע.