נתקלתי במאמרה* של שרה סטרומזה, "האם היה הרמב"ם הוגה מווחדי?", ובו דברים על הנהגתו של הרמב"ם בתקופת גזירות השמד. אשמח לברר את מקור הדברים ואת היחס אליהם בספרות התורנית.
בעמ' 155, שהוא עמוד 5 בקובץ, נכתב:
מ"ע פרידמן, "הרמב"ם, המשיח בתימן והשמד", ירושלים תשס"ב, עמ' 31–37; א' מזור, "התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה", פעמים 110 (תשס"ז), עמ' 5–8.
בהערה 20 מובא המקור לדברי אבן אבי אציבעה: "עיון אלאנבא פי טבקאת אלאטבא", בירות, בלי תאריך, עמ' 582. בהמשך מובא תיאור כללי של מצב היהודים, שאינו עדות אישית על הרמב"ם:
*את המאמר המלא לא צירפתי, משום שיש בו טענות נוספות על משנת הרמב"ם שדורשות בירור בפני עצמן, וכאן ביקשתי להתמקד בשאלה ההיסטורית בלבד. מי שבכל זאת מעוניין במאמר לברר את העניין, מוזמן לפנות אלי בהודעה פרטית.
כמובן, הדברים מובאים בו בהקשר של אונס וגזירות שמד, ולא כטענה שהרמב"ם קיבל את אמונת האסלאם. כמו כן, יש להבחין בין דיווחי המקורות המוסלמיים לבין ההנחות שהמחברת בונה עליהם.
האם יש התייחסות מפורשת לדיווחים הללו אצל חכמי ישראל או אצל עורכי איגרות הרמב"ם? מה מידת מהימנותם של אבן אלקפטי ואבן אבי אציבעה בעניין זה, והאם יש מקור יהודי בן התקופה המאשר או סותר את דבריהם? מעניין גם לברר מה אפשר ללמוד מאיגרת השמד עצמה, ומה אין להוכיח ממנה על קורות הרמב"ם האישיים.
אשמח למקורות מדויקים, כדי לברר את הדברים כראוי.
בעמ' 155, שהוא עמוד 5 בקובץ, נכתב:
בהערה 19 באותו עמוד מצוין המקור: אבן אלקפטי, "תאריח' אל–חכמאא", מהדורת י' ליפרט, לייפציג 1903, עמ' 317–319. המחברת מוסיפה:
הדילוג בציטוט הוא על ביטוי בערבית ותעתיקו. בהמשך ההערה מפנה המחברת לשני מחקרים:
מ"ע פרידמן, "הרמב"ם, המשיח בתימן והשמד", ירושלים תשס"ב, עמ' 31–37; א' מזור, "התאסלמותו מאונס של הרמב"ם: ידיעה חדשה", פעמים 110 (תשס"ז), עמ' 5–8.
בהערה 20 מובא המקור לדברי אבן אבי אציבעה: "עיון אלאנבא פי טבקאת אלאטבא", בירות, בלי תאריך, עמ' 582. בהמשך מובא תיאור כללי של מצב היהודים, שאינו עדות אישית על הרמב"ם:
ההערה נמשכת בעמ' 156, שהוא עמוד 6 בקובץ:
לאחר ההפניה לספרו של הירשברג מוסיפה המחברת:
בגוף המאמר, בראש עמ' 156, ניכרת גם עמדת המחברת ביחס לדיווח שהביאה:
עד כאן דברי המאמר.
*את המאמר המלא לא צירפתי, משום שיש בו טענות נוספות על משנת הרמב"ם שדורשות בירור בפני עצמן, וכאן ביקשתי להתמקד בשאלה ההיסטורית בלבד. מי שבכל זאת מעוניין במאמר לברר את העניין, מוזמן לפנות אלי בהודעה פרטית.
כמובן, הדברים מובאים בו בהקשר של אונס וגזירות שמד, ולא כטענה שהרמב"ם קיבל את אמונת האסלאם. כמו כן, יש להבחין בין דיווחי המקורות המוסלמיים לבין ההנחות שהמחברת בונה עליהם.
האם יש התייחסות מפורשת לדיווחים הללו אצל חכמי ישראל או אצל עורכי איגרות הרמב"ם? מה מידת מהימנותם של אבן אלקפטי ואבן אבי אציבעה בעניין זה, והאם יש מקור יהודי בן התקופה המאשר או סותר את דבריהם? מעניין גם לברר מה אפשר ללמוד מאיגרת השמד עצמה, ומה אין להוכיח ממנה על קורות הרמב"ם האישיים.
אשמח למקורות מדויקים, כדי לברר את הדברים כראוי.