חיים ש

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
717
תודות
1,875
נקודות
162
השאלה היומית,
יום שלישי י' טבת,

כתוב בגמ' פסחים דף כב:
וְתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס יַיִן לְנָזִיר וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, ע"כ,

ונשאלת השאלה,
מדוע לא יעבור גם הנכשל על לפני עיוור, בכך שמכשיל את הנותן לו כוס יין לעבור עבירה,
בכך ששותה את היין,
ושוב עובר המכשיל בלפני עיוור, שהכשיל את הנכשל, ואין לדבר סוף,
וזה ודאי לא ייתכן,
שהלא א"כ היה הח"ח בהקדמתו צריך להוסיף את הלאוין האלו לגבי איסור לשה"ר,
בכדי להראות עד כמה הדבר חמור,
ואם לא אומר זאת, מסתמא אין זה נכון, והשאלה מדוע?
 
מדוע לא יעבור גם הנכשל על לפני עיוור, בכך שמכשיל את הנותן לו כוס יין לעבור עבירה,
בכך ששותה את היין,
ושוב עובר המכשיל בלפני עיוור, שהכשיל את הנכשל, ואין לדבר סוף,
זכור לי שכתוב (?) שהנותן כוס יין לנזיר עובר בלפני עור לא תתן מכשול גם אם הנזיר אינו שותה את זה בסוף -כך שלא השתייה הכשיל את הנותן אלא הוא הכשיל את עצמו.
 
ונשאלת השאלה,
מדוע לא יעבור גם הנכשל על לפני עיוור, בכך שמכשיל את הנותן לו כוס יין לעבור עבירה,
בכך ששותה את היין,
ושוב עובר המכשיל בלפני עיוור, שהכשיל את הנכשל, ואין לדבר סוף,
וזה ודאי לא ייתכן,
שהלא א"כ היה הח"ח בהקדמתו צריך להוסיף את הלאוין האלו לגבי איסור לשה"ר,
בכדי להראות עד כמה הדבר חמור,
ואם לא אומר זאת, מסתמא אין זה נכון, והשאלה מדוע?
נשאל שאלה: למאן דס"ל ברכת התורה מן התורה מפני מה אין מברכין על מצוה זו של ברכת התורה. והתשובה ברורה, מפני שכל מצוה שעיקר עניינה הוא טפלותה למצוה אחרת אינה קובעת שם נפרד לעצמה ולולם משתתפת היא בכלל המצוה העיקרית.
וכענין זה נימא הכא, דבודאי איסור לפי עיון אינו קובע שם לעצמו כאיסור נפרד אלא סוף עניינו הוא מה שהמכשיל הוא שותף באיסורו של הנכשל ונמצא שחומר האיסור המוטל על נכשל מוטל מעתה גם על המכשיל
וכיון שכן לעולם אין טעם לומר שהנכשל הכשיל את רעהו ונשתתף עימו בהכשלתו כיון שהנכשל בלאו הכי שותף באותו המעשה ומקבל את עונשו מצד חלקו. ומצד חלקו של המכשיל אין כאן שותפות שהרי כל עניינו של חלק זה הוא מה שנטפל המכשיל אל עיקר האיסור וכנ"ל.
 
התשובה ברורה, מפני שכל מצוה שעיקר עניינה הוא טפלותה למצוה אחרת אינה קובעת שם נפרד לעצמה ולולם משתתפת היא בכלל המצוה העיקרית.
זו לא התשובה אלא שלא תקנו חכמים ברכה על מצוה שהמצוה עצמה היא ברכה וכמו שלא תקנו ברכה על מצוות קידוש על היין בשבת.
וכיון שכן לעולם אין טעם לומר שהנכשל הכשיל את רעהו ונשתתף עימו בהכשלתו כיון שהנכשל בלאו הכי שותף באותו המעשה ומקבל את עונשו מצד חלקו. ומצד חלקו של המכשיל אין כאן שותפות שהרי כל עניינו של חלק זה הוא מה שנטפל המכשיל אל עיקר האיסור וכנ"ל.
עיין בתוס' בב"ב דף כב א לגבי מכירת תקרובת ע"ז, שאם העכו"ם היה מוזהר על לפני עור, היה הישראל שמוכר לעכו"ם מכשילו באיסור לפני עור,
 
וכיון שכן לעולם אין טעם לומר שהנכשל הכשיל את רעהו ונשתתף עימו בהכשלתו כיון שהנכשל בלאו הכי שותף באותו המעשה ומקבל את עונשו מצד חלקו. ומצד חלקו של המכשיל אין כאן שותפות שהרי כל עניינו של חלק זה הוא מה שנטפל המכשיל אל עיקר האיסור וכנ"ל.
עיין בחפץ חיים שהשומע לשון הרע עובר בלפני עיוור (באופן שבלעדיו לא היה למספר למי לספר) אע"פ שעובר איסור מעצמו, מוכח שהגדרה זאת אינה נכונה.
 
השאלה היומית,
יום שלישי י' טבת,

כתוב בגמ' פסחים דף כב:
וְתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס יַיִן לְנָזִיר וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, ע"כ,

ונשאלת השאלה,
מדוע לא יעבור גם הנכשל על לפני עיוור, בכך שמכשיל את הנותן לו כוס יין לעבור עבירה,
בכך ששותה את היין,
ושוב עובר המכשיל בלפני עיוור, שהכשיל את הנכשל, ואין לדבר סוף,
וזה ודאי לא ייתכן,
שהלא א"כ היה הח"ח בהקדמתו צריך להוסיף את הלאוין האלו לגבי איסור לשה"ר,
בכדי להראות עד כמה הדבר חמור,
ואם לא אומר זאת, מסתמא אין זה נכון, והשאלה מדוע?
אולי י"ל שאיסור לפני עיוור הוא כמו שכתוב בתורה "לפני עיוור לא תתן מכשול" ואם נתתי מכשול לפני עיוור שבגללי בן אדם עבר על משהו שכולל כמה איסורים (כגון הרבה איסורים בתורה שיש עליהם לאו ועשה) אז אני עובר רק איסור אחד כי המכשול היה אחד, וא"כ זה יסתיים מהר כי מי שנתן את המכשול עובר באיסור אחד ומי שקיבל את המכשול גם עובר על לפני עיוור איסור אחד.....
 
לכאו' התשובה יותר פשוטה מפשוטה,
דמה שמקבל ממנו אין ההגדרה שעושה זאת כדי לסייעו לעבור על עבירה,
אלא כי מעוניין בדבר מצד עצמו, וממילא הוא נכשל,
דרק היכא דכל מטרתו לסייע לעובר עבירה,
איכא לפני עוור.
 
לכאו' התשובה יותר פשוטה מפשוטה,
דמה שמקבל ממנו אין ההגדרה שעושה זאת כדי לסייעו לעבור על עבירה,
אלא כי מעוניין בדבר מצד עצמו, וממילא הוא נכשל,
דרק היכא דכל מטרתו לסייע לעובר עבירה,
איכא לפני עוור.
מי אמר דרק היכא שמגיע בשביל לסייע???
ויותר מיזה שייצא נפק"מ למקרה ששניהם רצו לעזור אחד לשני לעבור עבירות אז הם יעברו עבירות אין סוף
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון