• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

חיים ש

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
717
תודות
1,873
נקודות
162
השאלה היומית,
יום רביעי י"ח טבת,

כתב המשנ"ב בסימן שי"ח ס"ק ה',
שהמבשל בשבת, הדין הוא שהכלי טעון הגעלה,
ז"א, שמלבד שהמאכל נאסר, גם הכלי נאסר,
שיש בו בליעות של מאכל אסור,

ונשאלת השאלה,
הרי בהלכות פסח בסימן תמ"ז סעיף ד',
כתב המשנ"ב שהמבשל בפסח - לא צריך להגעיל את הכלי,

וע"פ סברא היינו אומרים הפוך,
שבשבת לא צריך להגעיל,
ובפסח שהוא חמור יותר - כן צריך להגעיל.

וא"כ יש להבין את החילוק בין הלכות פסח להלכות שבת?
 
הרי בהלכות פסח בסימן תמ"ז סעיף ד',
כתב המשנ"ב שהמבשל בפסח - לא צריך להגעיל את הכלי,
מישהו יכול לציין על איזה קטע במנ"ב מדובר?

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמז סעיף א
(ד) כלים שנתבשל בהם - אפילו בשלו בהם בפסח עצמו חמץ של ישראל הרבה ונבלעו בהם אפ"ה מותרים אחר הפסח שאז כבר אינם בני יומן ולא שייך למגזר הכא אטו בני יומן דאז הכל מותר ורק כשמשהה אותם צריך לשפשף היטב החמץ בעין שלא יהיה ניכר בהם ומשום הבלוע אינו עובר בב"י במה שמשהה אותם כמש"כ בסי' תנ"א:​
 
לא פתחתי בתוכו,
אבל מעיון בקופיא בלשון המשנ"ב בתמ"ז הוא כותב 'ומשום הבלוע אינו עובר בב"י במה שמשהה אותם',
ויתכן, שאה"נ אם ירצה להשתמש אחרי הפסח בכלי, וודאי שיצטרך להגעילו בשביל שלא יתערב במה שמבשל חמץ שעעה"פ,
אבל כל הנדון הוא בפסח עצמו, האם עובר על בל יראה בזה או לא, בזה הבליעות לא חשיבי שיעבור עליהם.

ואם כנים הדברים, אין באמת הבדל בין פסח לשבת, דבתרוויהו לגבי דיני האכילה בעי הגעלה,
אולם בפסח ישנו דין נוסף מעבר לאיסור האכילה, והוא 'בל יראה', וכלפיו אין איסור בבליעות דלא חשיבי.
 
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמז סעיף א
(ד) כלים שנתבשל בהם - אפילו בשלו בהם בפסח עצמו חמץ של ישראל הרבה ונבלעו בהם אפ"ה מותרים אחר הפסח שאז כבר אינם בני יומן ולא שייך למגזר הכא אטו בני יומן דאז הכל מותר ורק כשמשהה אותם צריך לשפשף היטב החמץ בעין שלא יהיה ניכר בהם ומשום הבלוע אינו עובר בב"י במה שמשהה אותם כמש"כ בסי' תנ"א:​
ההבדל מפורש במשנה ברורה:
מותרים אחר הפסח שאז כבר אינם בני יומן ולא שייך למגזר הכא אטו בני יומן דאז הכל מותר
משא"כ מעשה שבת במזיד שאסור גם אחרי השבת.
 
השאלה היומית,
יום רביעי י"ח טבת,

כתב המשנ"ב בסימן שי"ח ס"ק ה',
שהמבשל בשבת, הדין הוא שהכלי טעון הגעלה,
ז"א, שמלבד שהמאכל נאסר, גם הכלי נאסר,
שיש בו בליעות של מאכל אסור,

ונשאלת השאלה,
הרי בהלכות פסח בסימן תמ"ז סעיף ד',
כתב המשנ"ב שהמבשל בפסח - לא צריך להגעיל את הכלי,

וע"פ סברא היינו אומרים הפוך,
שבשבת לא צריך להגעיל,
ובפסח שהוא חמור יותר - כן צריך להגעיל.

וא"כ יש להבין את החילוק בין הלכות פסח להלכות שבת?
בשבת אין הבעיה הבליעות האיסור הרגיל כמו בתערובות ששם הרעיון בנותן טעם ולכן בפסח שמפסיק לתת טעם דאינו בן יומו שרי בלא הגעלה,
אבל בשבת שהענין הוא מעשה שבת אז עצם שנתבשל בו איסור מצריך הגעלה כי האיסור הוא לא בתבשיל אלא בחפצא בסיר ,
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון