השאלה היומית,
יום רביעי כ' כסליו,
יש תוס' בכמה מקומות (ב"ק ע"ב ועוד)
התוס' הוא בתור תירוץ לקושיה,
הקושיא של תוס' היא כך,
למשל ראובן שמעון העידו על משהו, ולוי ויהודה העידו משהו אחר
אז ההלכה היא שלא מאמינים ללוי ויהודה, כי מאי חזית דסמכת אהני, סמוך אהני,
ושואל תוס', למה על לוי ויהודה אין מיגו, שמיגו שהם שקרנים היו מעידים על ראובן ושמעון שהם גזלנים, ואז הם פסולים,
ובגלל שלוי ויהודה לא מעידים כך - יש לנו יותר להאמין להם,
ואחד התירוצים של תוס' הוא שמיגו בתרי לא אמרינן, שאין אחד יודע מה שבלב חבירו,
אחד יכול לתכנן את עצמו מה יאמר, ושתים לא יכולים לתכנן שקר, וכן נפסק להלכה,
השאלה היא, שעצם הענין של שני כיתי עדים - זהו ודאי שכת אחת של עדים מעידה עדות שקר,
ואם כן, איך אפשר לא לחשוש לשקר, כשכל עניינם שלא מאמינים להם הוא בגלל שקר,
ולמה אומר תוס' שלא חוששים שמא ישקרו, הרי ברגע זה הם חשודים על שקר של העדות הראשונה,
ולמה שלא יהיו חשודים על המיגו?
וכך חוזרת קושיית התוס' למקומה?
יום רביעי כ' כסליו,
יש תוס' בכמה מקומות (ב"ק ע"ב ועוד)
התוס' הוא בתור תירוץ לקושיה,
הקושיא של תוס' היא כך,
למשל ראובן שמעון העידו על משהו, ולוי ויהודה העידו משהו אחר
אז ההלכה היא שלא מאמינים ללוי ויהודה, כי מאי חזית דסמכת אהני, סמוך אהני,
ושואל תוס', למה על לוי ויהודה אין מיגו, שמיגו שהם שקרנים היו מעידים על ראובן ושמעון שהם גזלנים, ואז הם פסולים,
ובגלל שלוי ויהודה לא מעידים כך - יש לנו יותר להאמין להם,
ואחד התירוצים של תוס' הוא שמיגו בתרי לא אמרינן, שאין אחד יודע מה שבלב חבירו,
אחד יכול לתכנן את עצמו מה יאמר, ושתים לא יכולים לתכנן שקר, וכן נפסק להלכה,
השאלה היא, שעצם הענין של שני כיתי עדים - זהו ודאי שכת אחת של עדים מעידה עדות שקר,
ואם כן, איך אפשר לא לחשוש לשקר, כשכל עניינם שלא מאמינים להם הוא בגלל שקר,
ולמה אומר תוס' שלא חוששים שמא ישקרו, הרי ברגע זה הם חשודים על שקר של העדות הראשונה,
ולמה שלא יהיו חשודים על המיגו?
וכך חוזרת קושיית התוס' למקומה?