- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,468
- נקודות
- 1,280
הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א מספר: בחור טברייני היגיע לישיבת 'קול תורה' כדי להיבחן ולהיכנס לשיעור א'. כמובן שהוא התכונן רבות, ולמד היטב את פרק "מרובה", פרק העוסק בסוגיות למדניות של גניבה וגזילה, ייאוש ושינוי רשות, עדות ועוד.
הבחור הצעיר שינן לעצמו את כל ה'קצות החושן' ו'נתיבות המשפט' על הסוגיות, כולל את ה'קובץ שיעורים' ו'שיעורי רבי שמואל', שהרי הולך לעבור הוא מבחן על פרק כה מסובך.
הוא ישב בחדר הרבנים בישיבה, ולחדר נכנס בסערה הגאון המופלא רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל. "איזה פרק למדתם?" התעניין הגרש"מ דיסקין.
פרק 'מרובה', השיב הבחור. "תן לי הוכחה מהפרק שלמדת, שמותר לברך את ברכת האילנות על פירות ערלה", אמר הגרש"מ דיסקין, "אני נותן לך כמה דקות לחשוב. אני צריך להתקשר למישהו ומיד אני חוזר, כדי לשמוע מה יש לך לומר"…
שלוש דקות תמימות היו לידידי פנחס כהן (כיום אברך כולל תלמיד חכם, המתגורר בבני ברק) ובסיומם, כשהרב דיסקין נכנס שוב לחדר, היתה לו תשובה מרתקת: רבי שמעון בן גמליאל אומר שאנו לא צריכים לדאוג לגנבים הרשעים, ואין צורך לסמן את פירות הערלה. כיון ש"הלעיטוהו לרשע וימות". ומכאן ראיה שמותר לברך ברכת האילנות על עץ ערלה!".
הגרש"מ דיסקין זצ"ל חייך חיוך גדול, הנהן בראשו והמבחן הסתיים. פנחס כהן התקבל מיד לישיבה.
את הראיה הזאת, להתיר לברך על פירות ערלה מהסוגיה של 'צנועין', כבר כתב, שנים קודם לכן, הגאון מטשעבין זצ"ל, ובספר 'הליכות שלמה' מסופר על מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל שפעם שוחחו עימו על גדלותם של גדולי התורה בדורות הקודמים, שהביאו ראיות מכל רחבי הש"ס לסוגיות ונושאים שאינם קשורים לכאורה, הגיב הגרש"ז אוירבך ואמר: "גם אנחנו הכרנו יהודי שכזה, שהביא תמיד ראיות מכל הש"ס כולו, לנושאים שלא היו נראים כלל וכלל קשורים, הלא הוא הגאון מטשעבין זצ"ל", ואז הביא הגרש"ז את הראיה הזאת, שהביא ה'טשעבינער רב' לנושא ברכת האילנות על פירות ערלה, מסוגיה בפרק 'מרובה'. (רבי אברהם פוקס)
הבחור הצעיר שינן לעצמו את כל ה'קצות החושן' ו'נתיבות המשפט' על הסוגיות, כולל את ה'קובץ שיעורים' ו'שיעורי רבי שמואל', שהרי הולך לעבור הוא מבחן על פרק כה מסובך.
הוא ישב בחדר הרבנים בישיבה, ולחדר נכנס בסערה הגאון המופלא רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל. "איזה פרק למדתם?" התעניין הגרש"מ דיסקין.
פרק 'מרובה', השיב הבחור. "תן לי הוכחה מהפרק שלמדת, שמותר לברך את ברכת האילנות על פירות ערלה", אמר הגרש"מ דיסקין, "אני נותן לך כמה דקות לחשוב. אני צריך להתקשר למישהו ומיד אני חוזר, כדי לשמוע מה יש לך לומר"…
שלוש דקות תמימות היו לידידי פנחס כהן (כיום אברך כולל תלמיד חכם, המתגורר בבני ברק) ובסיומם, כשהרב דיסקין נכנס שוב לחדר, היתה לו תשובה מרתקת: רבי שמעון בן גמליאל אומר שאנו לא צריכים לדאוג לגנבים הרשעים, ואין צורך לסמן את פירות הערלה. כיון ש"הלעיטוהו לרשע וימות". ומכאן ראיה שמותר לברך ברכת האילנות על עץ ערלה!".
הגרש"מ דיסקין זצ"ל חייך חיוך גדול, הנהן בראשו והמבחן הסתיים. פנחס כהן התקבל מיד לישיבה.
את הראיה הזאת, להתיר לברך על פירות ערלה מהסוגיה של 'צנועין', כבר כתב, שנים קודם לכן, הגאון מטשעבין זצ"ל, ובספר 'הליכות שלמה' מסופר על מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל שפעם שוחחו עימו על גדלותם של גדולי התורה בדורות הקודמים, שהביאו ראיות מכל רחבי הש"ס לסוגיות ונושאים שאינם קשורים לכאורה, הגיב הגרש"ז אוירבך ואמר: "גם אנחנו הכרנו יהודי שכזה, שהביא תמיד ראיות מכל הש"ס כולו, לנושאים שלא היו נראים כלל וכלל קשורים, הלא הוא הגאון מטשעבין זצ"ל", ואז הביא הגרש"ז את הראיה הזאת, שהביא ה'טשעבינער רב' לנושא ברכת האילנות על פירות ערלה, מסוגיה בפרק 'מרובה'. (רבי אברהם פוקס)