מבקש תורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
495
תודות
1,571
נקודות
144
שבוע שעבר התפרסם סיפור על אברך מב"ב, שקנה דירה מאשה חילונית,
ובמהלך שיפוץ הדירה, מצא תיק ובתוכו 150 א"ש בשטרות כחולים,
ובהוראת הדיין הר"י סילמן החזיר את הכסף לאשה, במעמד בבית הדיין שליט"א,
וגרם לקידוש השם.
והתפרסם לאחר מכן שהר"י אמר לו שבפשטות הוא צריך להחזיר,
אך אם אינו מסוגל ניתן למצוא היתרים להשאיר את הכסף אצלו.

אם מישהו יודע מה הנימוקים להיתר, אשמח לשמוע.
 
שבוע שעבר התפרסם סיפור על אברך מב"ב, שקנה דירה מאשה חילונית,
ובמהלך שיפוץ הדירה, מצא תיק ובתוכו 150 א"ש בשטרות כחולים,
ובהוראת הדיין הר"י סילמן החזיר את הכסף לאשה, במעמד בבית הדיין שליט"א,
וגרם לקידוש השם.
והתפרסם לאחר מכן שהר"י אמר לו שבפשטות הוא צריך להחזיר,
אך אם אינו מסוגל ניתן למצוא היתרים להשאיר את הכסף אצלו.

אם מישהו יודע מה הנימוקים להיתר, אשמח לשמוע.
בסוגי' דמצא בגל לא משמע כן,
אך אולי רצה להתיר מדין אפיקורס?
 
שבוע שעבר התפרסם סיפור על אברך מב"ב, שקנה דירה מאשה חילונית,
ובמהלך שיפוץ הדירה, מצא תיק ובתוכו 150 א"ש בשטרות כחולים,
ובהוראת הדיין הר"י סילמן החזיר את הכסף לאשה, במעמד בבית הדיין שליט"א,
וגרם לקידוש השם.
והתפרסם לאחר מכן שהר"י אמר לו שבפשטות הוא צריך להחזיר,
אך אם אינו מסוגל ניתן למצוא היתרים להשאיר את הכסף אצלו.

אם מישהו יודע מה הנימוקים להיתר, אשמח לשמוע.
לא יודע נימוקים
אבל לדייק העובדה
הדירה היתה של אחיה שמת בלא יורשים מלבדה
וליד הכסף היה ת.ז של אחיה
היא לא ידעה בכלל שיש כזה מטמון בבית
 
במומר לתאבון בגמ' ע"ז שיש חיוב השבה.
יתכן שזה מה שרצה לברר.
לא יודע נימוקים
אבל לדייק העובדה
הדירה היתה של אחיה שמת בלא יורשים מלבדה
וליד הכסף היה ת.ז של אחיה
היא לא ידעה בכלל שיש כזה מטמון בבית
ייש"כ,
מכאן שזה ל"ש למצא בגל, שכ' התוס' שקונה רק בשיש סיכוי שימצא.
כנ"ל לא קנתה בחצר, אלא שזה שלה מדין ירושה.
אבל יכול להיות שזה כבר 'אבודה ממנו'?
ואולי רצה להפקיע מצד הירושה?
 
למה זה היה טמון היטב
וגם זה היה ברשותה, אין אבידה ברשות

מה הכוונה?
דווקא לכן, שהרי היא כלל לא גרה בדירה, ואין לה מושג היכן זה.
כנ"ל ממצא בגל היכן שאינו יכול למצוא, שזה כלל לא חשוב 'רשותו' לעניין זה. (כמדומני).
אין לי מושג.
רק העלתי השערה להסיט את 'אזור החיפושים', שיתכן שלא היה זה מצד השבת אבידה אלא מחמת שהיא לא היורשת (והשאלה אבל שסו"ס יש יורשים, איני יודע)
 
רק העלתי השערה להסיט את 'אזור החיפושים', שיתכן שלא היה זה מצד השבת אבידה אלא מחמת שהיא לא היורשת
אבל א"כ גם הדירה לא של האברך דהיא זו שמכרה לו הדירה [אמנם יתכן שאעפ"כ הכסף שלו, שהוא מצא]
 
אבל א"כ גם הדירה לא של האברך דהיא זו שמכרה לו הדירה [אמנם יתכן שאעפ"כ הכסף שלו, שהוא מצא]
אם הפקענו את ירושתו (משום מה?) אז ממילא גם הדירה הפקר.
היכן הדירה?
(יתכן שגם בזה שייך רובה גויים?)
 
א'. מצד השבת אבידה ודאי לא תזכה בזה משום שלא ידעה מזה כן מבואר בתוס' ב"מ כ"ו ע"א וכן כתבו הרא"ש והרמב"ם וכן הביא הרמ"א בדרכי משה סי' ר"ס וביתר ביאור בהגהותיו לשו"ע סי' רס"ח וז"ל:
"ואין חצירו קונה לו אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו אע"פ שבאה מציאה לשם ובא אחר ונטלה שם זכה הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני"" וכמדומה שאף בבית יוסף שם הביא הדברים אלא שלא הזכירם בשו"ע. [ועי' עוד שבמרדכי הביא שאף במקח אם לא אסיק אדעתיה לא קנה אלא מה שאסיק].

וז"ל הרמב"ם בפט"ו מגזו"א הלכה ח' "והואיל וחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמו שיתבאר למה לא יקנה בעל החצר זה המטמון שבתוך הכותל הישן אע"פ שהוא של אמוריים ותהיה מציאה זו לבעל החצר. מפני שאינו ידוע [א] לו ולא לאחרים והרי זה המטמון אבוד ממנו ומכל אדם ולפיכך הוא של מוצאו. ומה אבידה של אדם אמרה תורה אשר תאבד ממנו ומצאתה מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצאת זו שנפלה לים שאבודה ממנו ומכל אדם קל וחומר למטמון קדמוני שלא היה שלו מעולם והוא אבוד ממנו ומכל אדם לפיכך הוא של מוצאו"

ב'.
ולענין השבת אבידה לאפיקורס פסק השו"ע סי' רס"ו וז"ל "חייב להחזיר אבידת ישראל אפי' היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון אבל אוכל נבלה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל והאפיקורסים ועובדי עבודת עכו"ם וישראל מחללי שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה כעכו"ם" [ועי"ע בהגהות אשר"י בסוף פרק אלו מציאות שהאריך בזה]​
 
א'. מצד השבת אבידה ודאי לא תזכה בזה משום שלא ידעה מזה כן מבואר בתוס' ב"מ כ"ו ע"א וכן כתבו הרא"ש והרמב"ם וכן הביא הרמ"א בדרכי משה סי' ר"ס וביתר ביאור בהגהותיו לשו"ע סי' רס"ח וז"ל:
"ואין חצירו קונה לו אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו אע"פ שבאה מציאה לשם ובא אחר ונטלה שם זכה הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני"" וכמדומה שאף בבית יוסף שם הביא הדברים אלא שלא הזכירם בשו"ע. [ועי' עוד שבמרדכי הביא שאף במקח אם לא אסיק אדעתיה לא קנה אלא מה שאסיק].

וז"ל הרמב"ם בפט"ו מגזו"א הלכה ח' "והואיל וחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כמו שיתבאר למה לא יקנה בעל החצר זה המטמון שבתוך הכותל הישן אע"פ שהוא של אמוריים ותהיה מציאה זו לבעל החצר. מפני שאינו ידוע [א] לו ולא לאחרים והרי זה המטמון אבוד ממנו ומכל אדם ולפיכך הוא של מוצאו. ומה אבידה של אדם אמרה תורה אשר תאבד ממנו ומצאתה מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצאת זו שנפלה לים שאבודה ממנו ומכל אדם קל וחומר למטמון קדמוני שלא היה שלו מעולם והוא אבוד ממנו ומכל אדם לפיכך הוא של מוצאו"

ב'.
ולענין השבת אבידה לאפיקורס פסק השו"ע סי' רס"ו וז"ל "חייב להחזיר אבידת ישראל אפי' היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון אבל אוכל נבלה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל והאפיקורסים ועובדי עבודת עכו"ם וישראל מחללי שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה כעכו"ם" [ועי"ע בהגהות אשר"י בסוף פרק אלו מציאות שהאריך בזה]​
יש"כ, אבל בזה כבר דנו, השאלה מדין ירושה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון