מסופר על חצר מסוימת שיש שם עבודה גדולה מכל המועדים של כל השנה, כל מועד גדול או קטן נהפך ליום שגורל חיי האדם תלוי בו, ומשכך יש נהירה גדולה להסתופף באותו חצר בכל המועדים, מלבד ר"ה ויו"כ שבהם אין לחצר מה להציע, את כל השנה אפשר לעשות כר"ה ויו"כ, אך את ר"ה ויו"כ אין מה להגדיל, אולי יבוא יום ור"ה ויו"כ יהיה כדרגת שבת חנוכה.