מה המקור? התבודדות

[מנסה להבין]

מה המקור הראשון?
ומקורות מהתנ"ך ראשונים ואחרונים (בקשה, לא לצטט לי מספרים שמטיפים בזה).

 

[הצעיר שבחבורה]

מה המקור הראשון?
ומקורות מהתנ"ך ראשונים ואחרונים (בקשה, לא לצטט לי מספרים שמטיפים בזה).

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' בבלעם

וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי:

ופרש"י

וילך שפי - כתרגומו יחידי, לשון שופי ושקט, שאין עמו אלא שתיקה:

 

[הצעיר שבחבורה]

וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי:

לחץ כדי לכווץ...

ובאלשיך כתב

ועוד הוסיף הכנה אחרת והיא וילך שפי, יחידי להתבודד להשיג גדר נבואה בשם ה' שהזכיר:

ובספורנו

אולי בהתבודדי אף על פי שלא אשיג לעלות לאור פני מלך כמו שהיה הענין במשה כאמר ובכל ביתי נאמן הוא (לעיל יב, ז) יקרה לי שיבא ה' לקראתי

ובמלבי"ם

ואמר ואלכה, היינו שיתרחק מפה להתבודד, ואמר אולי יקרה, כי הי' לו ספק אם יבא אליו במקרה בהקיץ. וילך שפי, שהלך בהתבודדות על הרי נשף:

 

[ידיד נאמן]

דברי רבי אברהם בן הרמב"ם בעניין ההתבודדות
רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו (המספיק לעובדי ה') כתב (בפרק ההתבודדות שבסוף הספר) שכך היתה תמיד דרכם של גדולי הדורות הצדיקים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ודוד, וכל הנביאים ותלמידיהם הצדיקים, שנטו אל ההתבודדות החיצונית המביאה לידי התבודדות פנימית.

דברי הרמח"ל בעניין ההתבודדות
גם הרמח"ל במסילת ישרים (פ"ג) ובספרו דרך עץ החיים, האריך במעלת ההתבודדות והשיחה הישירה והפשוטה עם ה', וז"ל שם: הלא האדם, רוב שנות ימיו עומד לחשוב חשבונות עסקיו, עסקי חיי שעה. ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת, לחשוב מחשבת ממש: מה הוא? ולמה בא לעולם? או מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא? ומה יהיה סוף כל ענייניו? כלל הדברים: האדם שאינו חושב על זה, קשה לו מאוד מאוד להגיע אל השלמות, והאדם החושב על זה - קרוב אליה מאוד. והחכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד, לא יפנו דעתם מזאת, ולכן יצליחו בכל מעשיהם. אך הממעיט לא ימעיט מלהיות לו קביעות זמן לפחות לשים אל לבו אם מעט ואם הרבה, כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל", עכ"ל.

דברי המשנה ברורה בעניין ההתבודדות
עניין ההתבודדות מוזכר גם במשנ"ב בשם האר"י (בבה"ל סי תקע"א ס"ב ד"ה ת"ח) וז"ל: יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו לבין קונו, ויתקשר מחשבתו בו כאילו כבר עומד לפניו ביום הדין, וידבר לאל יתברך כאשר ידבר העבד אל רבו ובן אל אביו, והעתיקו זה האחרונים עכ"ל. וידוע שכך גם נהג החפץ חיים, והיה רגיל להתבודד בעלית הגג שבביתו.

 

[ידיד נאמן]

כמדו' בבלעם

לחץ כדי לכווץ...

ויצא יצחק לשוח בשדה.

 

[החושב]

יש כמה סוגי התבודדיות.

על התבודדות של תפילה, זה המקור.

וגם יצחק עומד בזווית זו ורבקה בזווית זו.

וכל התפילות של האבות.

איך נראה לך שהם התפללו - עם הנוסח של אנשי כנסת הגדולה?

לא מסתבר.

 

[הצעיר שבחבורה]

ויצא יצחק לשוח בשדה.

לחץ כדי לכווץ...

מוזכרת שם התבודדות?

 

[נדיב לב]

אאל"ט כמדומני מוזכר מזה גם בחובת הלבבות.

 

[החושב]

מוזכרת שם התבודדות?

לחץ כדי לכווץ...

זה המשמעות.

 

[הצעיר שבחבורה]

זה המשמעות.

לחץ כדי לכווץ...

אינו מוכרח, היציאה לשדה לצורך התפילה אינה בהכרח התבודדות.

 

[החושב]

אינו מוכרח, היציאה לשדה לצורך התפילה אינה בהכרח התבודדות.

לחץ כדי לכווץ...

אינו בהכרח - לגמרי.

אבל כתוב 'לשוח' - לשון שיחה.

איפה? - 'בשדה'.

מה זה אם לא מענפי ההתבודדות???

 

[הצעיר שבחבורה]

אינו בהכרח - לגמרי.

אבל כתוב 'לשוח' - לשון שיחה.

איפה? - 'בשדה'.

מה זה אם לא מענפי ההתבודדות???

לחץ כדי לכווץ...

דומני שמובא שהאר"י ז"ל יצא במנין להתפלל בשדה, כנראה שיש בזה משהו שהוא לא 'התבודדות'...

 

[החושב]

דומני שמובא שהאר"י ז"ל יצא במנין להתפלל בשדה, כנראה שיש בזה משהו שהוא לא 'התבודדות'...

לחץ כדי לכווץ...

להתפלל.

אדם יחידי שיוצא 'לשוח' - התבודדות.

שוב לכאו'.

 

[דרך המלך]

ויצא יצחק לשוח בשדה.

לחץ כדי לכווץ...

רבינו בחיי"
לשוח בשדה. להלך בין השיחים כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום, זהו לשון הפשט.

דברי הספורנו:
ויצא יצחק לשוח. נטה מן הדרך על דעת לשפוך שיחו לפני ה' בשדה שלא יפסיקוהו עוברי דרכים עכ"ל.

 

[דרך המלך]

מה המקור הראשון?
ומקורות מהתנ"ך ראשונים ואחרונים (בקשה, לא לצטט לי מספרים שמטיפים בזה).

לחץ כדי לכווץ...

אולי צריך לחקור חקירה מוקדמת, התבודדות מה היא?
להיות במקום מרוחק מאנשים למטרת,
א-התבוננות עצמית-וכעין זה מצאנו בספרי המוסר והמחשבה, (רמח"ל, הרב וולבה)
ב-דיבור עם ה', וכעין זה בספרי חסידות, ובמ"ב שהובא לעיל.

 

[ידיד נאמן]

אינו מוכרח, היציאה לשדה לצורך התפילה אינה בהכרח התבודדות.

לחץ כדי לכווץ...

תפילה זה דיבור בין אדם לקונו.

 

[הצעיר שבחבורה]

תפילה זה דיבור בין אדם לקונו.

לחץ כדי לכווץ...

ולכך? זה בהכרח התבודדות?