וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ - וכי עליהם היה? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

ומקרא מלא הוא בפסוק הקודם "וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָֽיו"

 

[הצעיר שבחבורה]

וחידוש נפלא בזה מצאתי בדברי המלבי"ם, שכתב שלא כל בני ישראל הסירו את עדים מעליהם

מלבי"ם פרשת כי תשא
אמנם רק העם ההמונים הסירו עדיים לא בני ישראל שהם החשובים והגדולים שביניהם כי הם לא חטאו כלל בעגל ועשו משפט בעובדיו, והם זכו לנבואה בעלותם בהר עם משה, וחשבו שהגם שקצף ה' על כלל העם ויסיר שכינתו מהם, בכ"ז לא יסיר רוחו מהשרידים ויחידי סגולה, שגם בעת שהיו כל העולם עוע"א לא סרה שכינת ה' מיחידים שהיו עובדי ה'

ולאותם היחידים עובדי ה' נאמר "הורד עדיך מעליך"

מלבי"ם פרשת כי תשא
אמור להם שגם אתם עם קשה ערף, גם אתם לא טובים מיתר העם, כי היה לכם להוכיח ולמסור נפשכם על זה, וא"כ אם רגע אחד אעלה בקרבך אף להשרות שכינתי על יחידי סגולה אכלה אותך כי חטא של יחידי סגולה גדול יותר לפי מעלתם, וגם שר"ל אחר שהכלל הם עם קשה עורף א"א להיות שכינתי על יחידים כי לא אוכל לבא כלל בקרב העם שאז אכלה החוטאים, ועתה הורד עדיך מעליך גם אתם. ואל תקוו שישכון ה' על היחידים שהם בני ישראל, ועליכם לנהוג אבלות כיתר העם​