וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה

[הצעיר שבחבורה]

ופרש"י "ויקרא למשה ולאהרן לילה - מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי"

ואיני מבין מהיכן ראה זאת בפסוק, ומקורו מדברי המכילתא
ויקרא למשה ולאהרן מגיד שהיה פרעה מחזר ושואל בכל ארץ מצרים היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי:

ובמכילתא דרשב"י איתא
ויקרא למשה ולאהרן לילה יכול באו אצלו והלא כבר נאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (שמ' יב כב) אלא מלמד שהציצו מתוך גזוצטרא ואמ' לו בלילה אין אנו יוצאין אנו יוצאין בחצי היום.​

 

[הצעיר שבחבורה]

והמזרחי כתב
דאם לא כן האי "ויקרא למשה", 'ויקרא אל משה' מיבעי ליה. כמו (ויקרא א, א): "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו", "ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה" (ג, ד). מאי "למשה", בעבור משה, שהיה קורא וצועק בעבורו: היכן הוא שרוי. ועוד, לא הווה ליה למכתב אלא 'וילך אל משה ויאמר קומו צאו', "ויקרא" למה לי.

ודבריו נפלאו ממני, שהרי
וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן
וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן
וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן

והמלבי"ם כתב
כבר בארתי (ויקרא סימן א) שקרא שאחריו אל מורה שהיה הקרוא קרוב אל הקורא, וקרא שאחריו למ"ד מורה שהיה רחוק ממנו, ובמכת חשך אמר ויקרא אל משה שאז נזדמן משה לפני פרעה, ופה אמר ויקרא למשה כי משה לא נמצא לפניו כמו שא"ל לא אוסיף עוד ראות פניך, ומבואר שהוצרך לחזר בכל (א"י) [א"מ] לשאול היכן משה ואהרן שרוים.

ואיני יודע לפרש דבריו​

 

[הצעיר שבחבורה]

ובמכילתא דרשב"י איתא
ויקרא למשה ולאהרן לילה יכול באו אצלו והלא כבר נאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (שמ' יב כב) אלא מלמד שהציצו מתוך גזוצטרא ואמ' לו בלילה אין אנו יוצאין אנו יוצאין בחצי היום.

לחץ כדי לכווץ...

ומצאתי שכ' ע"ז הראב"ע "והנה יצאו הם מפתח ביתם במצות השם בחצי הלילה"
ובהעמק דבר כתב "והמה משה ואהרן לא הוזהרו מלצאת מפתח ביתם"

 

[הצעיר שבחבורה]

והברטנורא כתב
קשה מנא לו י"ל שרואה דבר זה ממה שכתו' לילה ב' פעמים אחת ויקם פרעה לילה והשנית שחזר לכתו' ויקרא למשה ולאהרן לילה שלא הוצרך עוד:
וכ"כ הט"ז
נקט רש"י 'לילה' אף על פי שאינו מפרש רק 'ויקרא' לחוד האיך היתה הקריאה. נראה דעיקר הוכחתו מדכתיב יתור 'לילה', דהא כתב לעיל מיניה: ויקם פרעה לילה, והאי קרא עליה קאי. ע"כ פירש דילפינן מזה שהקריאה היתה כמו כל סתם קריאה בלילה לאורחים, דהא משה ואהרן לא היה דירה שלהם אלא בגושן לא במצרים, דאינן יודעים היכן הוא שרוי אותו שצריכים לו, לאפוקי ביום יודעים היכן הוא דמצוי בשוק:

והמהר"ל ביאר בזה
דאם לא כן 'וילך אל משה בלילה' מבעיא ליה, דבקריאה לא שייך לומר "לילה", דודאי הא דכתיב "לילה" מלמד דאף בלילה לא היה נמנע מלחזור אחריהם, והוי ליה למכתב 'וילך' לומר דאף בלילה לא נמנע מללכת אליהם. דאין לפרש שהיה קורא להם לבא אל פרעה, ד"לילה" למה לי למכתב - אם היה שולח פרעה אחריהם ובאו הם אליו בלילה, אלא לומר שהיה קריאתו כדרך מבקשים בלילה, שלא היה יודע היכן הוא שרוי, דהיה 'צועק כו'':​