וישב וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם - מה חלם?

[געגועים]

וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, הראשונים נחלקו אם היה זה חלום אחר נוסף שלא פירשה התורה.

ובספר עמר נקא לר"ע מברטנורה כתב שאז חלם מה שכתב רש"י לקמן בפסוק וידבר על לבם שעשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד.

ואי' בספר עמודיה שבעה (עמוד השני אות י"ב) שיוסף הצדיק השלים מקומו של דוד המלך והיה רגל רביעי במרכבה לפי שעה עד שנולד דוד.

ואפשר שלכן חלם על עצמו שהוא נר, שהוא במקום דוד המלך שנקרא "נר ישראל" (שמואל ב' כא, יז), ולכן אמרו לו אחיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ כמו דוד מלך ישראל.

ובחתם סופר (ליקוטים) מבאר וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו לשון רבים, כי ודאי חלם עוד חלומות ששם ראה את הצרות שיעברו עליו, ואת אותן החלומות לא סיפר להם, כי אמרו חז"ל (ברכות נה: כגירסת עין יעקב) הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני תלתא דמרחמי ליה, דהיינו בפני אוהביו ולא בפני שונאיו, ורמז לאחיו שמעו נא החלום הזה, מכלל דאיכא אחריתי שלא אספר לכם, לפי שחלומות רעים מספרים רק לחברים טובים ואוהבים ולא לשונאים, וזה הכעיס את אחיו, ולכן ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו שלא סיפר להם.

ואפשר שבחלומות הטובים עצמן היה גם רמז לדברים הרעים, כמו בחלום עם עשרה הנרות, היינו שראה שעשרה נרות מנסים לכבות נר אחד, ואת החלק הזה בחלום לא סיפר להם, אלא רק את הסוף הטוב סיפר להם שראה שעשרה נרות אינם יכולים לכבות נר אחד, ולא פירט בהרחבה את החלק הרע שניסו לכבות, אלא רק את ההצלחה, וכן בחלום האלומות, והנה קמה אלומתי, משמע שלפני כן היתה בשפל המצב ואח"כ קמה, וכן בחלום השמש והירח והכוכבים, כי איך יתכן שיראה את השמש והכוכבים ביחד, אלא שכתב בספר שבט מוסר (פרק י"א אות מ') אם ירד אדם בבור עמוק אפילו בחצי היום וישא משם עיניו לשמים יראה הכוכבים. ומזה יוסף הבין שהוא יהיה בתוך בור עמוק, ואת החלק הזה לא סיפר להם, ועל זה רמז יעקב בשאלתו מה החלום הזה אשר חלמת, שסיפרת רק את החלק הזה של החלום, ולא הסברת איך יתכן שראית את השמש והכוכבים ביחד.​