וישב וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה - כפילות? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

והערה נוספת בשינויי הלשונות

• וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה:
• וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה
• וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה
• וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה:

מה ההסבר בדברים?

מבאר הספורנו

בהיותו חוץ מן החדר יצא לאטו בלתי תנועת ניסה שלא ישאלוהו מה לך כי תנוס ומי רודפך אבל היא שראתה שיצא מן החדר בתנועת ניסה יראה שמא עשה כך חוץ לחדר ושאלוהו והגיד

אמנם כאשר ראתה שחוץ לחדר לא רץ וזה ראו גם אנשי ביתה אמרה להם וינס ויצא החוצה כמו שהיה באמת

אבל לבעלה שלא ראה הדבר אמרה וינס החוצה להורות שעשה תנועת הניסה גם בחוץ להמלט מאנשי ביתה וזה לאמת ענין השקר שלה

 

[הצעיר שבחבורה]

כותב ע"ז הרש"ר הירש

כבר ספורנו מעיר על ההתחשבות וישוב הדעת שבהתנהגות יוסף אפילו במעמד כזה ולעומת אשה כזו:
וינס - ויצא החוצה: הוא נס, אך לא פרץ החוצה, לא עורר רעש, אלא: "ויצא החוצה".
אך היא לא פיללה להתחשבות כזאת, אחרת לא היתה צועקת. היא ראתה כי "נס החוצה", לפיכך: ותקרא לאנשי ביתה.
אך בסיפורה היא אומרת: וינס ויצא החוצה, הוא נס, ו"התגנב". הן זה כל רצונה לתאר אותו כפושע.​