- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
יש להבין: וכי מי שיש לו גואל אינו רשאי לגאל את שדהו בעצמו? מדוע לא נאמר: 'ואם השיגה ידו ומצא כדי גאלתו'?
פרש הנצי"ב מוולוז'ין:
למדה אותנו התורה שהעובדה ש: "לא יהיה לו גאל" היא הגורמת ל: "והשיגה ידו". שכן דרך העולם היא שכאשר נזקק אדם לעזרה, הוא משליך את יהבו על קרוביו וידידיו שיסיעו בידו. לעמת זאת מי שאין לו קרוב וגואל, מיד שם הוא את בטחונו בצורו ומתפלל אליו, ולכן זוכה הוא שתשיג ידו וימצא כדי גאלתו.
וכבר מקרא מלא אמור בענין: "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו...; ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" (ירמיה יז ה; ז). (העמק דבר - מתוך וכל מאמינים)
פרש הנצי"ב מוולוז'ין:
למדה אותנו התורה שהעובדה ש: "לא יהיה לו גאל" היא הגורמת ל: "והשיגה ידו". שכן דרך העולם היא שכאשר נזקק אדם לעזרה, הוא משליך את יהבו על קרוביו וידידיו שיסיעו בידו. לעמת זאת מי שאין לו קרוב וגואל, מיד שם הוא את בטחונו בצורו ומתפלל אליו, ולכן זוכה הוא שתשיג ידו וימצא כדי גאלתו.
וכבר מקרא מלא אמור בענין: "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו...; ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" (ירמיה יז ה; ז). (העמק דבר - מתוך וכל מאמינים)
