כי תבוא "וגם" לרבות תרומה ובכורים

[געגועים]

וְגַם נְתַתִּיו וכו' וְלֹא שָׁכָחְתִּי, ברש"י וגם לרבות תרומה ובכורים.

אפשר עפימ"ש בשפת אמת (תרל"ה, תרנ"ה, תר"ס): ונסמכה פרשת ביכורים למחיית עמלק, כי ביכורים היא לתת הראשית להקב"ה, ועמלק היא היפוך זה כדכתיב ראשית גוים עמלק וכו', ועל ידי מצות הביכורים שמביאין הראשית לבית המקדש, מוציאין הפירות מארור לברוך, ולכן כתיב אחר כך ושמחת בכל הטוב, היפך ממה שכתוב בעצבון תאכלנה וכו', ולכן נסמך לא תשכח והיה כי תבא, שעיקר הביכורים בחינת הזכרון לעורר הפנימיות וההתחדשות. עיי"ש.

ואי' בספר תשואות חן (סוף יתרו): והנה ע"פ מה שקבלתי מהרב המוכיח ז"ל שקיבל מהבעש"ט ז"ל שעמלק ופרעה הם בחי' השכחה, הפי' של הפסוק זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' כך הוא, שיזכור מה שעשה לך כח המשכח, וכשתזכרו שגברה עליך כח השכחה, אז לא תשכח, כיון שהוא יודע בעצמו שהוא שכחן, עי"ז נמשך לו כח הזכירה. עכ"ל.

וזהו וגם לרבות ביכורים שהם ראשית פרי האדמה היפך מראשית גוים עמלק, היפך מבחי' השכחה, וממילא ולא שכחתי.​