בפס' מבואר שחשדו של יצחק התעורר על יעקב יען הזכיר ש"ש -באמרו "כי הקרה ה' אלוקיך"
ושאל על כך אבי מורי-הכ"מ- מדוע א"כ אמר ה"א? וסיכן את עצמו ואת אימו?
אלא, שיעקב אבינו, שם שמים היה שגור בפיו, ועצם ההכרה שאין לאדם כלום מצד עצמו, כי אם הכל מאת הש"י, שהיה עדיף לו טפי לוותר על הברכות ולהסתכן מאשר לא להזכיר שם שמים
וימתק לפי זה טעם הדבר שגער ברחל באמירתה "הבה לי בנים," וטען ,התחת אלוקים אני, שהכל כאמור מאת הש"י ואין האדם אלא כגרזן ביד החוצב.
ועוד יומתק לפי זה מה שאמרו חזל "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו" זה המלאכים שהפכו את סדום שנידחו ממחיצתם יען אמרו "משחיתים אנחנו את המקום הזה" ולא היו צריכים לתלות בעצמם אלא בהש"י.
ונפלא מאוד שהתיקון שלהם היה דרך יעקב אבינו שהושלם במידה זו ודו"ק
ויהיו הדברים לעילוי נשמתו, שתכונה זו הייתה נר לרגליו כל ימיו .
ושאל על כך אבי מורי-הכ"מ- מדוע א"כ אמר ה"א? וסיכן את עצמו ואת אימו?
אלא, שיעקב אבינו, שם שמים היה שגור בפיו, ועצם ההכרה שאין לאדם כלום מצד עצמו, כי אם הכל מאת הש"י, שהיה עדיף לו טפי לוותר על הברכות ולהסתכן מאשר לא להזכיר שם שמים
וימתק לפי זה טעם הדבר שגער ברחל באמירתה "הבה לי בנים," וטען ,התחת אלוקים אני, שהכל כאמור מאת הש"י ואין האדם אלא כגרזן ביד החוצב.
ועוד יומתק לפי זה מה שאמרו חזל "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו" זה המלאכים שהפכו את סדום שנידחו ממחיצתם יען אמרו "משחיתים אנחנו את המקום הזה" ולא היו צריכים לתלות בעצמם אלא בהש"י.
ונפלא מאוד שהתיקון שלהם היה דרך יעקב אבינו שהושלם במידה זו ודו"ק
ויהיו הדברים לעילוי נשמתו, שתכונה זו הייתה נר לרגליו כל ימיו .
