הלכות ברכות וכי בזמן המקדש היה מקריב כל יהודי, כל יום, את כל הקרבנות?

[יוסף צ. הירשמן]

איתא בטור אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן א:
ויפיל תחנתו לפני המקום אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו בתחנוניו, כי טוב מעט בכוונה מהרבות בהם שלא בכוונה, וטוב לומר פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות, ופרשת הקרבנות כגון פרשת העולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם, אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום שהם במקום הקרבת הקרבן שזמנו ביום, וכשיסיים פרשת העולה יאמר רבון העולמים יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב ומקובל לפניך כאילו הקרבתי עולה בזמנה, וכן יאמר בפרשת המנחה והשלמים והאשם, ואחר פרשת החטאת לא יאמר כן לפי שאינה באה נדבה. עכ"ל, והובא כן בשו"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ומשמע מדברי הטור שכל אחד, היה אומר כל בוקר, כל פרשת ויקרא, ובנוסף לכך חלק מפרשת צו.
והוא תמוה, שהרי גם בזמן בית המקדש לא היו מקריבים קרבנות כל יום, ומה טעם יש לאומרם דבר יום ביומו?

 

[ישורון בן מלך]

כיוון שאני חייב היום אני אומר ונשלמה פרים,
ולמחרת שוב כיוון שעדין אני חייב ולא הבאתי שוב חובתי לומר,
ואינו דומה לזמן שהמקדש קיים שכשהקריב יצא י"ח.

 

[יוסף צ. הירשמן]

כיוון שאני חייב היום אני אומר ונשלמה פרים,
ולמחרת שוב כיוון שעדין אני חייב ולא הבאתי שוב חובתי לומר,

לחץ כדי לכווץ...

אם כן יאמר כל שעה.

ואינו דומה לזמן שהמקדש קיים שכשהקריב יצא י"ח.

לחץ כדי לכווץ...

בבית יוסף שם הובא מקור ההלכה מהגמרא בפרק בתרא דתענית (כז:) ובסוף פרק בני העיר (מגילה לא:) אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא שמא יחטאו ישראל לפניך ותעשה להם כאנשי דור המבול אמר ליה לאו אמר ליה במה אדע כי אירשנה אמר ליה קחה לי עגלה משולשת אמר לפניו רבונו של עולם תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר ליה כבר תקנתי להם סדר הקרבנות שכל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ואני מוחל להם כל עונותיהם ואמרינן בסוף מנחות (קי.) אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:

 

[יוסף צ. הירשמן]

אגב הנ"ל, ידוע מנהג ראפשיץ ואגפיה [כגון צאנז וסאטמר והמסתעף] לקרא פעם אחת בשנה מתוך הספר תורה כל פרשיות הקרבנות, ועושין כן בעשרת ימי תשובה, ביום של סליחות י"ג מידות ותשליך, ושמא הוא מטעם הנ"ל.

 

[ישורון בן מלך]

אם כן יאמר כל שעה.

לחץ כדי לכווץ...

חשבתי על זה ויתכן שבעצם בעיקרון שייך לחייב כל שעה, אך למעשה לא, ובוודאי מלשון הגמרא העוסק בתורת חטאת משמע גם אם יישב כל היום וילמד את הסוגיא יהיה בזה את הענין ונראה לי מזכרוני שהח"ח מביא את זה במעלת לימוד סדר קדשים, ואם לא כדברי שנשאר חייב הרי כשקרא הפסוק יצא י"ח ואין יותר את הענין הזה , ומה שנהגו לומר פ"א ביום שהיא קביעות ששייך לקבוע לרבים,

שכל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ואני מוחל להם כל עונותיהם ואמרינן בסוף מנחות (קי.) אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:

לחץ כדי לכווץ...

ואפ"ה כשיבנה ביהמ"ק הרי נקריב, ובוודאי שלא נפטר בזה