ועיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה - ככתב הפרי מגדים (א"א סימן תקסא סק"א) לבאר את כוונת הסליחה 'עיר האלקים מושפלת עד שאול תחתיה', הרי אנו רואים ירושלים בתפארתה בנינים גדולים ויפים שווקים ורחובות מקושטים, והיכן השפלתה
וכתב הפמ"ג וז"ל: ושמעתי מאדוני אבי הרב ז"ל, שאמר כמדומה בשם החסיד ר' גרשון קיטבר ז"ל, שבא לירושלים וראה בשלותה עמים יושבים בה ובכה ואמר שזה שאומרים בראותי כל עיר [ירושלים של מטה] על תלה בנויה ועיר ה' מושפלת ירושלים של מעלה כו' שם ניכר החורבן עכ"ל.
אולם מלבד זה גם ירושלים של מטה היתה כאלמנה כי לעומת מה שהיה בזמן המקדש ירושלים נחשבת מושפלת עד שאול תחתיה, שהרי בזמן הרגלים היו באים לירושלים כי"ב מיליון איש כמבואר בגמ' בפסחים (ס"ד ע"ב), ת"ר תנו רבנן: פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל. אמר ליה לכהן גדול: תן עיניך בפסחים. נטל כוליא מכל אחד, ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות, כפלים כיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה. ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם, והיו קוראין אותו פסח מעובין , ובמדרש איכה רבה (פרשה א') אמינן העיר רבתי עם, תני רבי שמואל עשרים וארבע פלטיות היו בירושלים, וכל פלטיה ופלטיה עשרין וארבעה מבואות, וכל מבוי ומבוי עשרין וארבעה שווקים, ועל כל שוק ושוק עשרים וארבעה שקקים, ועל כל שקק ושקק עשרים וארבעה חצרות, ועל כל חצר וחצר עשרים וארבעה בתים, וכל חצר וחצר היתה מוציאה עם כפלים כיוצאי מצרים, תדע לך שכך הוא אמר רבי אלעזר וכו' ועל כך ודאי אפשר לומר על ירושלים שוממה בלי יושב, ונאמר עוד שהיא עיר אלוקינו יפה נוף משוש כל הארץ ובאיכה אמרינן הזאת העיר שאמרו כלילת יופי משוש כל הארץ, ואמרינן בסוכה (נ"א ע"ב) מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם, ובקדושין (מ"ט ע"ב) עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים. ובאבות דר' נתן (פכ"ח א') אין לך יופי כיופייה של ירושלים, עד שהיה תכשיט הנקרא ירושלים של זהב, וכל זאת לא רואים עינינו.
