נאמר בגמרא גיטין נ"ט ב', "ר' חייא בר אבא אמר מהכא וקדשתו לכל דבר שבקדושה תנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון".
אמנם כתב רש"י בפרשת אמור, ויקרא כא, ח: "וקדשתו - על כרחו, שאם לא רצה לגרש, הלקהו ויסרהו עד שיגרש: קדוש יהיה לך - נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה".
הרי שרש"י כותב שלכבד כהן לומדים מ"קדוש יהיה לך" ולא מ"וקדשתו".
וא"כ צריך ליישב את דברי רש"י עם דברי הגמרא בגיטין.
ומצאתי בס"ד בדברי הדרישה (יורה דעה סימן כח, י) שעמד בז: "והא דאמרינן וקדשתו כו'. בגמרא יליף לה מוקדשתו וקשה על רש"י בפרשת אמור דיליף מקדוש יהיה לך ועיין במזרחי מה שנדחק שם בפרשת אמור ליישב זה ולעד"נ דלא קשה מידי דרש"י בעצמו יישב זה שם בפרק הניזקין דף נ"ט אהא דתניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון כו' כתב רש"י ז"ל וקדשתו כי את לחם וגו' עכ"ל וקשה לי מאי בא רש"י ללמדנו בהוספה זו אלא שקשה לרש"י ג"כ הא לימוד זה נדרש מקדוש יהיה לך כדאיתא בברייתא דתורת כהנים ומיישב דתנא דברייתא נקט בלשונו התחלת הקרא וכוונתו על סוף אותו מקרא כי פסוק זה דוקדשתו מסיים כי את לחם אלהיו וגו' עד קדוש יהיה לך וק"ל והנה הפוסקים תופסין בכל מקום לשון הגמרא דהניזקין ור"ל ג"כ סוף המקרא דקדוש יהיה לך וק"ל".
וכן הוא בדרישה חושן משפט סימן רנט: "וכיוצא בזה מצינו כמה פעמים דנקט רישא דקרא וכוונתו אסופו וגם בפרק הניזקין (גיטין נט ב) יליף מוקדשתו (ויקרא כא ח) לכבד לכהן ועיקר לימודו מסיפא דקרא דכתיב (שם) קדוש יהיה לך (וכמ"ש לעיל סימן צ"ז (ס"א) וביורה דעה ס"ס רכ"ח)".
ועל כל פנים מבואר להדיא דהמקור לכבד כהן הוא מ"קדוש יהיה לך" ולא מ"וקדשתו".
אמנם כתב רש"י בפרשת אמור, ויקרא כא, ח: "וקדשתו - על כרחו, שאם לא רצה לגרש, הלקהו ויסרהו עד שיגרש: קדוש יהיה לך - נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה".
הרי שרש"י כותב שלכבד כהן לומדים מ"קדוש יהיה לך" ולא מ"וקדשתו".
וא"כ צריך ליישב את דברי רש"י עם דברי הגמרא בגיטין.
ומצאתי בס"ד בדברי הדרישה (יורה דעה סימן כח, י) שעמד בז: "והא דאמרינן וקדשתו כו'. בגמרא יליף לה מוקדשתו וקשה על רש"י בפרשת אמור דיליף מקדוש יהיה לך ועיין במזרחי מה שנדחק שם בפרשת אמור ליישב זה ולעד"נ דלא קשה מידי דרש"י בעצמו יישב זה שם בפרק הניזקין דף נ"ט אהא דתניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון כו' כתב רש"י ז"ל וקדשתו כי את לחם וגו' עכ"ל וקשה לי מאי בא רש"י ללמדנו בהוספה זו אלא שקשה לרש"י ג"כ הא לימוד זה נדרש מקדוש יהיה לך כדאיתא בברייתא דתורת כהנים ומיישב דתנא דברייתא נקט בלשונו התחלת הקרא וכוונתו על סוף אותו מקרא כי פסוק זה דוקדשתו מסיים כי את לחם אלהיו וגו' עד קדוש יהיה לך וק"ל והנה הפוסקים תופסין בכל מקום לשון הגמרא דהניזקין ור"ל ג"כ סוף המקרא דקדוש יהיה לך וק"ל".
וכן הוא בדרישה חושן משפט סימן רנט: "וכיוצא בזה מצינו כמה פעמים דנקט רישא דקרא וכוונתו אסופו וגם בפרק הניזקין (גיטין נט ב) יליף מוקדשתו (ויקרא כא ח) לכבד לכהן ועיקר לימודו מסיפא דקרא דכתיב (שם) קדוש יהיה לך (וכמ"ש לעיל סימן צ"ז (ס"א) וביורה דעה ס"ס רכ"ח)".
ועל כל פנים מבואר להדיא דהמקור לכבד כהן הוא מ"קדוש יהיה לך" ולא מ"וקדשתו".