ותצפנהו שלושה ירחים, ולא יכלה עוד הצפינו וגו'. (ב', ב-ג)
ופרש"י: ולא יכלה עוד הצפינו. שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לששה חדשים ויום א', שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין, והם בדקו אחריה לסוף ט'.
הדעת-זקנים הק' על פרש"י: וקשה מהא דאמרי' בסוטה דמנו לה מצריים מיומא דאהדרה ואיהי היא מעברא בית תלת ירחא מעיקרא מכלל שנולד לתשעה חדשים. וי"ל דודאי לששה חדשים נולד אל מצראי נמי הי' ידוע יולד' לשבעה יולדת למקוטעים ומנו שנתעברה מיום שהחזירה ומיד בדקו אחריה והיא היתה מעוברת שלשה חדשים קודם הלקוחים שניים ולכך הטמינתו שלשה חדשים.
וכן הק' ותי' החזקוני. א"כ מיושבת שי' רש"י שנולד לו' חודשים.
אבל עדיין הק' ר"א מזרחי על פרש"י מהגמרא (סוטה שם): גבי ותהר האשה ותלד בן פריך והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא ומשני אמר רבי יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה ופרש"י לא נכתב הריון זה אלא לדרש כך. ע"כ. א"כ מבואר שהיתה הרה קודם שהחזירה ולא כמש"כ רש"י שהרתה אחר שהחזירה.
הנה שואלת הגמרא (שם): אפשר בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת וכו' א''ר יהודה שנולדו בה סימני נערות.
והק' האחרונים לשי' הגמרא שכבר היתה מעוברת מדוע נצרכה לנס זה? ויש שתי' שבאמת היה זה עוד קודם שהחזירה (ואולי כבר לפני לידת אהרון ומרים). (ויש שתי' באו"א קצת בדוחק)
אולם רש"י לעיל (א') כ': והחזירה ועשה בה לקוחין שניים, ואף היא נהפכה להיות נערה. דהיינו שהיה נס זה בשעה שהחזירה.
ואולי י"ל שרש"י סובר שר' יהודה שאומר שחזרה לנערותה חולק על ר"י בר זבינא שאומר שהיתה הרה קודם שהחזירה, (למרות שאי"ז מפורש) ופירש כשי' ר' יהודה.
.
(יש לציין שהרש"ש כ' לגרוס ר"י בר זבינא גם בדרשה שנולדו בה סימני נערות וציין לע"י ולמדרש אמנם בע"י הגי' מחוקה וגם כ' ר"י בר ביזנא. ואילו במדרש הדרשה ששנולדו בה סימני נערות היא אכן בשם ר"י בר זבינא אבל הדרשה ש'ותהר' אינו כפשוטו אלא מקיש ללידתה, היא מר' יהודה. כך שעדיין י"ל שזו מחלוקת).
ופרש"י: ולא יכלה עוד הצפינו. שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לששה חדשים ויום א', שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין, והם בדקו אחריה לסוף ט'.
הדעת-זקנים הק' על פרש"י: וקשה מהא דאמרי' בסוטה דמנו לה מצריים מיומא דאהדרה ואיהי היא מעברא בית תלת ירחא מעיקרא מכלל שנולד לתשעה חדשים. וי"ל דודאי לששה חדשים נולד אל מצראי נמי הי' ידוע יולד' לשבעה יולדת למקוטעים ומנו שנתעברה מיום שהחזירה ומיד בדקו אחריה והיא היתה מעוברת שלשה חדשים קודם הלקוחים שניים ולכך הטמינתו שלשה חדשים.
וכן הק' ותי' החזקוני. א"כ מיושבת שי' רש"י שנולד לו' חודשים.
אבל עדיין הק' ר"א מזרחי על פרש"י מהגמרא (סוטה שם): גבי ותהר האשה ותלד בן פריך והא הות מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא ומשני אמר רבי יהודה בר זבינא מקיש לידתה להורתה מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה ופרש"י לא נכתב הריון זה אלא לדרש כך. ע"כ. א"כ מבואר שהיתה הרה קודם שהחזירה ולא כמש"כ רש"י שהרתה אחר שהחזירה.
הנה שואלת הגמרא (שם): אפשר בת מאה ושלשים שנה הויא וקרי לה בת וכו' א''ר יהודה שנולדו בה סימני נערות.
והק' האחרונים לשי' הגמרא שכבר היתה מעוברת מדוע נצרכה לנס זה? ויש שתי' שבאמת היה זה עוד קודם שהחזירה (ואולי כבר לפני לידת אהרון ומרים). (ויש שתי' באו"א קצת בדוחק)
אולם רש"י לעיל (א') כ': והחזירה ועשה בה לקוחין שניים, ואף היא נהפכה להיות נערה. דהיינו שהיה נס זה בשעה שהחזירה.
ואולי י"ל שרש"י סובר שר' יהודה שאומר שחזרה לנערותה חולק על ר"י בר זבינא שאומר שהיתה הרה קודם שהחזירה, (למרות שאי"ז מפורש) ופירש כשי' ר' יהודה.
.
(יש לציין שהרש"ש כ' לגרוס ר"י בר זבינא גם בדרשה שנולדו בה סימני נערות וציין לע"י ולמדרש אמנם בע"י הגי' מחוקה וגם כ' ר"י בר ביזנא. ואילו במדרש הדרשה ששנולדו בה סימני נערות היא אכן בשם ר"י בר זבינא אבל הדרשה ש'ותהר' אינו כפשוטו אלא מקיש ללידתה, היא מר' יהודה. כך שעדיין י"ל שזו מחלוקת).