- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
אדם יש לו כוסיות לנ"ח משנים קודמות עם מעט שחרורית, וכעת מסתפק האם עדיף להחליף כוסיות חדשות משום זה קלי ואנוהו, או שמא עדיף להדליק בכוסיות משנה קודמת שכבר נתקיימה בהן מצווה אחת.
ולכאו' ללא ספק הידור בגוף המצוה עדיף ממעלה כלשהי. ראה מש"כ המ"ב (סימן תרעג ס"ק לא) על ד' השו"ע שאי"צ להחליף הפתילה כל יום וז"ל: שאין בהם בזיון מצוה, דאדרבה הם נוחין להדליק יותר כשהם מדלקין כבר ע"כ. ולא הזכיר שיש עדיפות מצד שכבר נתקיימה בהן המצוה.
ולגבי הידור הנרות כתב המ"ב (שם ס"ק כח) וז"ל: כתבו הספרים שטוב כל אחד שיטריח לעשות לו מנורה יפה לפי כחו וכן הנרות יעשה יפה עכ"ל.
ואין לומר שעצם השחרורית והכתמים בכוסיות הישנות שהם שירי מצוה זה גופא קלי ואנוהו. ודומה למה שמצאנו במשנה תמיד (פרק ב משנה ב) "וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ".
דיש חילוק מהותי בין נוי מצוה בחפצא מצד הידור ויופי, ובין המושג 'נעשה בו מצוותו' שאינו ענין להידור בעצם. אלא נוי והידור בחפצא, כך הוא בעיני יהודי וגוי כאחת, ואילו כתמי שמן אינם נוי והידור בעצם הדבר, לא משנה אם נעשה בהם מצוה או לא, ולכן כשדנים על הידור ונוי פשוט שכתמים וכיו"ב אינם בכלל הענין. ואילו הדשן שהצטבר במזבח, אינו הידור בגוף המזבח אלא נוי ושבח מצד הרואה וכפי שפירשו שם המפרשים - שיהיה נראה שקרבנות הרבה היו על גבי המזבח, לא כן במצות זה קלי ואנווהו.
ולמרות שמצאנו ספורים מעניינים לדוגמא על החזון איש שאמר לאדם שנתלכלה חולצתו בשבת שזהו מכבוד שבת וכו', אלו ענינים יפים ותו לא, אבל לא הידור ונוי בחפצא דמצווה מהל' זה קלי ואנווהו.
אמנם לפי דברינו יש לדון האם צריך לנקות כל יום את הכוסית מהדלקת ליל אמש, כדי שיראו חדשים (ואולי כמו הטבת הנרות?). ולכאו' בדברי הפוסקים שדנו לגבי החלפת פתילה ולא לגבי נקיון הכוסית יש להביא קצת ראיה. ויל"ע.
ולכאו' ללא ספק הידור בגוף המצוה עדיף ממעלה כלשהי. ראה מש"כ המ"ב (סימן תרעג ס"ק לא) על ד' השו"ע שאי"צ להחליף הפתילה כל יום וז"ל: שאין בהם בזיון מצוה, דאדרבה הם נוחין להדליק יותר כשהם מדלקין כבר ע"כ. ולא הזכיר שיש עדיפות מצד שכבר נתקיימה בהן המצוה.
ולגבי הידור הנרות כתב המ"ב (שם ס"ק כח) וז"ל: כתבו הספרים שטוב כל אחד שיטריח לעשות לו מנורה יפה לפי כחו וכן הנרות יעשה יפה עכ"ל.
ואין לומר שעצם השחרורית והכתמים בכוסיות הישנות שהם שירי מצוה זה גופא קלי ואנוהו. ודומה למה שמצאנו במשנה תמיד (פרק ב משנה ב) "וְתַפּוּחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ".
דיש חילוק מהותי בין נוי מצוה בחפצא מצד הידור ויופי, ובין המושג 'נעשה בו מצוותו' שאינו ענין להידור בעצם. אלא נוי והידור בחפצא, כך הוא בעיני יהודי וגוי כאחת, ואילו כתמי שמן אינם נוי והידור בעצם הדבר, לא משנה אם נעשה בהם מצוה או לא, ולכן כשדנים על הידור ונוי פשוט שכתמים וכיו"ב אינם בכלל הענין. ואילו הדשן שהצטבר במזבח, אינו הידור בגוף המזבח אלא נוי ושבח מצד הרואה וכפי שפירשו שם המפרשים - שיהיה נראה שקרבנות הרבה היו על גבי המזבח, לא כן במצות זה קלי ואנווהו.
ולמרות שמצאנו ספורים מעניינים לדוגמא על החזון איש שאמר לאדם שנתלכלה חולצתו בשבת שזהו מכבוד שבת וכו', אלו ענינים יפים ותו לא, אבל לא הידור ונוי בחפצא דמצווה מהל' זה קלי ואנווהו.
אמנם לפי דברינו יש לדון האם צריך לנקות כל יום את הכוסית מהדלקת ליל אמש, כדי שיראו חדשים (ואולי כמו הטבת הנרות?). ולכאו' בדברי הפוסקים שדנו לגבי החלפת פתילה ולא לגבי נקיון הכוסית יש להביא קצת ראיה. ויל"ע.