ויגש זכויותיו של ראש הישיבה מגינות על ישראל במלחמה (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו (מה יד)

פירש רש"י שבכה על המקדש שיבנה בחלקו, ועתיד להיחרב. והיינו משום דבית המקדש נקרא צואר, כדכתיב "כמגדל דוד צוארך", ודרשוהו בברכות ל. על בית המקדש, עי"ש.

אמנם בתרגום על שיר השירים תרגם האי קרא ד"כמגדל דוד צוארך", וז"ל "וריש מתיבתא די ליך חסין בזכותא ורב בעובדין טבין כדוד מלכא ישראל, ועל מימר פומיה הוה מתבני עלמא, ובאולפן דאורייתא דהוה עסיק רחיצין עמא בית ישראל ומנצחין בקרבא כאילו אחדין בידיהון כל מיני זינין דגברין". והיינו ד"מגדל דוד" הוא "ראש הישיבה", שבזכות זכויותיו מנצחין ישראל במלחמות.

והנה בברכות ג: וסנהדרין טז: ילפינן דאין מוציאין למלחמה אלא על ידי סנהדרין של שבעים ואחד ואורים ותומים, מדכתיב "ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב", "אחיתופל" זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ וגו', "ובניהו בן יהוידע" זו סנהדרין, "אביתר" אלו אורים ותומים. ופירש רש"י בסנהדרין שם, "בניהו בן יהוידע זה סנהדרין, שהיה מופלא שבבית דין". ויש לדקדק מ"ט נרמזו הסנהדרין בקרא באופן זה, שנכתב רק ראש הבי"ד, ולא כל הסנהדרין.

ויש לבאר לפי הנ"ל, דהנה רש"י בברכות פירש דהטעם ששואלים בסנהדרין, הוא כדי שיתפללו עליהם. והנה בתרגום הנ"ל מבואר, דעיקר נצחון המלחמה תלוי בזכות התורה של "ראש הישיבה". וברמב"ם בהלכות סנהדרין פ"א ה"ג כתב, שראש הסנהדרין של שבעים ואחד הוא "ראש הישיבה", עי"ש. ומעתה פשוט הטעם דנקט קרא "בניהו בן יהוידע", שהוא המופלא שבבי"ד ראש הסנהדרין, שהרי הוא הוא "ראש הישיבה" שבזכותו הצלחת המלחמה תלויה, וממנו עיקר הבקשה שיתפלל וילמד להצלחתם.

ונפק"מ בזה, דבשאר הדינים שצריכים להם שבעים ואחד, משמע שיכולים לדון גם אם לא היה המופלא שבבי"ד עמהם, עי' הוריות ד: לגבי פר העלם דבר של ציבור שבא על הוראת בי"ד הגדול, דאמרינן שאם לא היה עמהם המופלא שבבי"ד פטורים, ופריך הגמ' מנלן, ומשני משום שהיה להם ללמוד ולא למדו, הרי דגם בלא המופלא שבבי"ד יש להם כח בי"ד הגדול, דאל"כ לא הוה פריך "מנלן", וגם למסקנא רק בהוראת בי"ד איכא טעם מיוחד משום שהיה להם ללמוד, אבל בשאר הדינים חשיבי שפיר בי"ד הגדול גם בלא המופלא. אכן להוציא למלחמה בעינן דוקא שיהיה המופלא שבבי"ד שם, וכדדייק קרא "בניהו בן יהוידע", משום שצריכים אנו לזכויותיו שיגנו במלחמה, וכנ"ל.​

 

[גרינפלד]

אמנם בתרגום על שיר השירים תרגם האי קרא ד"כמגדל דוד צוארך", וז"ל "וריש מתיבתא די ליך חסין בזכותא ורב בעובדין טבין כדוד מלכא ישראל, ועל מימר פומיה הוה מתבני עלמא, ובאולפן דאורייתא דהוה עסיק רחיצין עמא בית ישראל ומנצחין בקרבא כאילו אחדין בידיהון כל מיני זינין דגברין". והיינו ד"מגדל דוד" הוא "ראש הישיבה", שבזכות זכויותיו מנצחין ישראל במלחמות.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ובזה יש לבאר מה שמצינו במדרש רבה לך לך פרשה ל"ט סימן י"א, "ויצא שם דוד בכל הארצות, יצא לו מוניטין בעולם (דהיינו מטבע על שמו), ומה היה מוניטין שלו, מקל ותרמיל מיכן, ומגדל מיכן, על שם כמגדל דויד צוארך", ע"כ.

והיינו דמטבע זה הוא על שם מה שנתפרסם בו דוד בהצלחת מלחמותיו, ובא להראות שהצלחת מלחמותיו לא היתה בכח הגוף, שהרי במקלו ותרמילו הרג את גלית, אלא ב"מגדל דויד", הם זכויות התורה המגינות במלחמה וכדברי התרגום, וכאשר "כמגדל דויד צוארך", אז נוצחים המלחמה אפילו במקל ותרמיל.​