יבשו דמעותי מן הכאב השכול נמרטו נוצותי מצרת האתמול ופתע כעוף יעור
יבשו דמעותי הושם המקור אכזב האפיק
על צרת האתמול על הרג ישן ועתיק
בחדרי ליבי צבור אפרו על מזבח עלובות
עד אימתי תסתתר הופע נא א-ל נקמות
מחול חטא שובבה עומדת במפתן נון
כמעט רגע ואבדה תקוותה הושיעה נא חנון
זכור אבות ובריתם
וחסד נעורים
אמונת אומן
יוצאי מצרים
אחריך הלכו כסומים
זכור משה בחירם
ורוב תחנונים
והיותו כדומן
ומחוי מספרים
למען תמחל חפוזים
נמרטו נוצתי לשמע אוזן
נצטמקה בטני מרזון
אמרתי הנה
אולי אבוא במגילת ספר
תם כאבי לא אוכל יותר לכאוב
ויקום כעוף החול
ונוצות שחורות כזפת
ובטני כנפוחת כפן
ויתנוני למשא ועול
נסיכים בני יפת
וערל בידו חפן
אפר אומה מייחדת
ובשבעה ימים כמעט פיזרה
לא יוודע לה זכר שאלה נפשו
אחז אלו-ה בידו
בעת שחיטה
ענן עננו
היה סתרה
הרטט האצבע
הפעל המקלע
היה נאומו נסתלקה שכינה
הובל אל הכבשן
בידי אחים
ועינהם בהירות
ולבותיהם משלימים
צדיק הוא ה כי פיהו מרינו
ובחלוף כשמונים
שב בערה אש
נפרץ הכרם ארוהו חזירים
יבשו דמעותי הושם המקור אכזב האפיק
על צרת האתמול על הרג ישן ועתיק
בחדרי ליבי צבור אפרו על מזבח עלובות
עד אימתי תסתתר הופע נא א-ל נקמות
מחול חטא שובבה עומדת במפתן נון
כמעט רגע ואבדה תקוותה הושיעה נא חנון
זכור אבות ובריתם
וחסד נעורים
אמונת אומן
יוצאי מצרים
אחריך הלכו כסומים
זכור משה בחירם
ורוב תחנונים
והיותו כדומן
ומחוי מספרים
למען תמחל חפוזים
נמרטו נוצתי לשמע אוזן
נצטמקה בטני מרזון
אמרתי הנה
אולי אבוא במגילת ספר
תם כאבי לא אוכל יותר לכאוב
ויקום כעוף החול
ונוצות שחורות כזפת
ובטני כנפוחת כפן
ויתנוני למשא ועול
נסיכים בני יפת
וערל בידו חפן
אפר אומה מייחדת
ובשבעה ימים כמעט פיזרה
לא יוודע לה זכר שאלה נפשו
אחז אלו-ה בידו
בעת שחיטה
ענן עננו
היה סתרה
הרטט האצבע
הפעל המקלע
היה נאומו נסתלקה שכינה
הובל אל הכבשן
בידי אחים
ועינהם בהירות
ולבותיהם משלימים
צדיק הוא ה כי פיהו מרינו
ובחלוף כשמונים
שב בערה אש
נפרץ הכרם ארוהו חזירים